אני קם מוקדם בבוקר. שעות חדשות. עוד טעונים מהלילה של אתמול. מרחפים קלות. זה היה אגרסיבי מאי פעם. ולמרות שלא גמרה הפעם האינטנסיביות השאירה הדים. זה השאיר אותות על שנינו. המשכנו בשגרת החיים של שנינו. כל אחד עם התיק שלו אבל הראש שלנו היה במקום אחר. אני רוכן עליה כשהיא עירומה רק בחלק העליון הפעם. אני מכור לגב המלכותי הזה שלה כשהיא ישנה על החזה. זה כאילו אנחנו בסוג של מטריקס. מוצאים את עצמנו מסמסים את אותו משפט אחד לשני באותו רגע. במקום אחר. אנחנו עדיין במיטה. בסלון. במרפסת. משהו בתחושות לא עבר. חלחל ונשאר. ולא משנה מה השגרע שלנו באותו רגע אבל הריחוף הזה נשאר ומבעבע. מוריד בבת אחת את מכנסיה וחוסר לכוס המחזורי שלה. היא ממלמלת לי משהו עם לא... בלה בלה בלה. אבל כל זה לא רלוונטי. אין לי עכבות. אמרתי לה את זה. ומחזור לא מחזור היא הצעצוע שלי והחור שלי מתי שרק ארצה. הכוס שלה ואני עוד בקושי חודש ביחד אבל כבר עברנו דברים מטורפים. ומטורפים יותר עוד נעבור. היא מתחננת בצורה אחרת הפעם. בלה בלה בלה וממשיך לזיין אותה עם זין עטוף בדם. לא רלוונטי. לא אכפת לי. שעות ספורות קודם היא נקשרה למיטתה ונחדרה עם הויבי שלה ושומשה בשרביט שלה. בפעם הראשונה שלה בידי ידיים זרות. מחדיר ונוגע בכוס טמא. התחנונים שלה. בלה בלה בלה רק מוסיפים לי עניין. היא מתפתלת עם הרגליים אך אותם לא רציתי לקשור. רציתי לראות את הרעידת אדמה שהיא כשהיא חרמנית. האדמה בהחלט זזה. איזו שנה מטונפת הולכת להיות לנו זונה מדהימה.
אני קם לעבודה ומתארגן. בדרך למקלחת שומע רק אל תשכח לשטוף את בלה בלה בלה. מרחם על כל אותם 'שומרי נידה'. הפסד שלהם. לעולם יותר המחזור שלך לא יהווה אישיו ביני לבין הכוס שלך. שוטף את הדם מהזין ומשועשע מהרעיון. תמיד זה אני זה שמסמן אותה. הפעם זו היא דווקא שסימנה אותי. לא רלוונטי. בוקר טוב זונה שלי. לילה טוב.
