סרטן הגדי

היא יושבת בחדר המתנה בתוך בית פרטי. מזכירה מבוגרת יושבת מולה מאחורי דלפק ומחייכת עליה כשהעיניים מצטלבות. מחכה בסבלנות. מעלעלת במגזין של לאשה מלפני שנתיים. מציצה על התמונות שעל הקיר ועל הספרים במדף הנמוך. כאילו הם חבילה שנמכרת במיוחד לקליניקות פרטיות.
כמו שיש מוזיקת מעליות אלה בהחלט תמונות מעלית.לגמרי. חסרות כל חן.
הדלת נפתחת.
אשה מלאה יוצאת ממנה עם חיוך דבילי על הפרצוף. השמלה לא יושבת עליה נכון. השיער קצת פרוע.
האיפור מרוח. לא פלא שיצא לרופא של כזה והיה צריך להזמין תור חודשיים לפני. הוא עמוס עד החגים. כזה רופא וטיפול בהחלט לא תמצא בקופות הציבוריות.
"את יכולה להכנס" מזמינה אותה המזכירה המבוגרת.
היא קמה ממקומה. מסדרת את גזרתה ונכנסת לחדר. סוגרת אחריה את הדלת.
מתיישבת מול הרופא שעסוק ביומן שלו וברישום בבלוק כתיבה.
"בינתיים תתפשטי". הוא מצווה עליה קצרות.
אין זמן לדיבורים. ברור. הרופא עסוק. היא מתחילה להסיר את בגדיה ביעילות. מניחה על הכסא שלידה בצורה מסודרת. מחכה רגע. מביטה בו עסוק בשלו. ממשיכה להוריד את חזייתה ואת תחתוניה.
מסדרת על הכסא וחוזרת להתיישב מולו. ללא בושה.
"גם את העקבים". אומר לה מבלי להסתכל עליה.
היא מבצעת את אשר אמר לה לעשות. חולצת את עקביה.
"ערומה לגמרי. ללא עגילים ושאר תכשיטים". עדיין ללא מבט אחד לעברה. עסוק ביומן המעצבן הזה שלו.
"תשעני על מיטת הטיפולים פה במרכז החדר. תשעני כך שתוכלי לראות את הרצפה מהקצה השני של המיטה." עדיין ללא אינטראקציה. ללא מבט.
היא קמה עירומה וניגשת אל המיטה. רוכנת לעברה. מציצה לראות את הרצפה מהצד השני שלה. ממתינה.
"לא לזוז עכשיו". הוא קם ממקומו. שם על עצמו זוג כפפות לטקס יד פעמיות. מורח על עצמו חומר סיכה רפואי. לש את ידיו זו בזו כדי לחמם את חומר הסיכה הקר.
מתקרב אליה. את רגל ימין שלה הוא מרים על המיטה.
"אווו" היא פולטת אנקה קטנה.
ללא קום הקדמה מיותרת הוא פולש אליה עם 2 אצבעות של יד ימין. עמוק עמוק לכוס שלה.
"אווווווווווווווווווו" היא מתקפלת. עוצמת את עיניה.
מכניס עוד אצבע וממשיך לזיין אותה עם האצבעות.
"אווווו" היא ממשיכה להאנק ולחפש כרית כדי לנשוך אותה. מתפתלת במקומה.
מפזק ביד השניה את השפתיים התחתונות שלה. יורק בפנים ומוסיף עוד אצבע ביד הדופקת והמזיינת.
היא לא מוצאת את מקומה. זה אינטנסיבי ברמות על.
אצבע רביעית ואיתה כבר חמישית. הוא פולש אליה. מסובב את אצבעותיו בתוכה כמו במקדחה והיא גונחת וצווחת. אל הקירות. אל השעון המכוער שעל הקיר. אל המראה שמביטה בה.
ואז פלאק! יד שלמה הוא מכניס לתוך הכוס שלה.
"אוחחחחחחחחחחחחחחחח" היא זועקת נמרצות אל הקיר. נושכת את מפרק ידה. מזילה ריר מכל נקב אפשרי בגופה.
הוא דופק אותה כמו מכונה. בקצב שלא יתואר. החוצה פנימה. החוצה פנימה. כמו מנוע. רכבת.
דופק ופוער אותה. מכניס לה את כל היד. מסובב את היד בפנים.
היא צווחת ללא הבחנה. גונחת כאילו היא שחקנית פורנו. מריירת מהפה. הלשון מסתובבת בחוץ. העיניים עצומות והן הדבר היחיד שעצום בה כרגע.
הוא מוסיף לפסק בידו הפנויה את עכוזיה ולהמשיך לדפוק באותה נמרצות כמו בדקה הראשונה את הכוס שלה. עם כל מהלומה בה הוא מנסה להגיע יותר עמוק. יותר להרחיב.
היא מתפתלת מנסה לשלוח יד לעבר מה שנשאר מהכוס שלה אבל הוא מצליח לנער את ידיה משם. הכוס שלה כבר לא באחראיותה כרגע. אפילו לאונן היא לא יכולה. פניה נמרחות על מיטת הטיפולים. השיער שלה מתפזר לכל עבר. האיפור נמרח על המיטה.
הרופא דוחף כל כך עמוק עד כדי כך שהשעון שלו נבלע בתוכה.
"אווווווווווווווווווווווווווווווווווו" היא נאנקת כמו חתולה מיוחמת.
מוסיף לסובב את ידו בתוכה. לקדוח בה. לפעור בה. לבקע אותה.
היא גומרת בפעם הראשונה כלל בלי לנגוע בעצמה.
עוד צעקה חדה לתוך היד שלה היא גומרת שם בקול תרועה ובששון ובגיל וברינה ובדיצה.
היא מוציא את היד ממנה תוך כדי סיבוב.
הכוס שלה כמו מגנט נמשך אל היד שלו מה שמביא אותה ליפול על הרצפה כאשר היד שלו כבר בחוץ.
רגע שתיים על הרצפה כדי להתעשת. היא רטובה כולה. מזיעה כמו אחרי 3 שעות בג'ים.
הוא זורק את הכפפות לפח ליד מיטת הטיפולים.
היא נעמדת בקושי כשהוא כבר חוזר לשבת בכסא שלו.
ממשיך לשרבט רשימות ביומן שלו. עדיין ללא שום מגע עיניים. שום מבט. שום הרמת ראש.
היא מתלבשת לאיטה. מנסה לסדר את עצמה. מתמתחת. מתארגנת.
"תודה דוקטור". ויוצאת מהחדר.
ניגשת מפוזרת לעבר המזכירה.
"אני רוצה לקבוע תור נוסף".
"אממ...שניה אני אבדוק...יש לי רק עוד חודש וחצי בעשרים ליולי. שעה 10:30 בבוקר."
"בסדר. סגור."
"לחייב אותך כרגיל? באשראי?".
"כן".
"תשלום אחד?".
"כן".
היא חותמת על הספח ונפרדת בחיוך מהמזכירה.
שעה קצת מוקדמת אבל עבודה או לא עבודה. היא תקח חופש אם צריך. ב10- וחצי היא שם.
היא פונה לצאת ורואה שבספסל ההמתנה יושבת אשה מבוגרת. מעלעלת במגזין לאשה מלפני שנתיים. מביטה בחבילת התמונות והספרים שכל רופא בקליניקה פרטית קונה לעצמו. מנסה לגבש לעצמה דעה. היא מציצה על החדשה במן חיוך דבילי.
ויוצאת מן הקליניקה.