לפני 9 שנים. 2 בינואר 2016 בשעה 3:09
קצת בא לי לבכות. קצת בחילה. בא לי להקיא.
המחשבות שלי רצות ואני יותר ויותר מגיעה לתובנה שלא רק שהשמידו לי חלק ניכר מהעבר שלי, הסיטואציה שאני נמצאת בה מאיימת לי על העתיד וכנראה תמיד תאיים. תמיד זה יהיה שם.
איך כל כך הרבה מהחיים יכול להתפרק ברגע?
מהות של עצב עמוק