ראש השבט מספר...

עד כה חייתי את חיי,לא שאלתי שאלות..עשיתי את שאהבתי ,והסתפקתי בכך..
אבל ,בשל מקרה מצער,קמתי, והגעתי לכאן..עברתי בין אתרים שונים..קראתי, למדתי, ומרגיש שכבר יכול להגיב.
אני, כשליט בעצם מעלה את הפחדים והכאב של האישה שאיתי,אנו משוחחים רבות לפני,לומד להכיר,מקשיב לה, מקשיב לגופה ,הולך איתה בקצב שלה,מצווה עליה את הדברים אשר אני רוצה,בדיוק בדרך שהיא רוצה.
לכן כל שסן , יהיה קרוב ככל האפשר לפנטזיות ,שפנטזיות של שנינו הופכות למציאות אחת.שאני משמש כשליט מוחלט,וזה התנאי היחיד.
עם כל אחת זה יהיה שונה,גם אם כמה נמצאות ביחד,כל אחת תהיה שם כי זה שייך למלאי הפנטזיות שלה..לומד להכיר כל פרט,כל כפתור בגוף, מה יגרום לה את האושר,ומה יגרום לה העונג..
המונחים דומיננט וסבורדיננט קצת קשים לי,כי עבדתי שנים רבות במחקר על בעלי חיים,על התקשורת ביניהם, ושפת גוף,מה שאני מיישם אומנם על בני אדם,אבל המונחים הללו מקצועיים מידי לטעמי..
היום אני עוסק באומנות,מעצב ויוצר.לכל שסן אני מקדיש המון תשומת לב,כל פרט חשוב,המחשבה היא לכיוון האישה שאיתי,חושב ומתכנן את הפנטזיה שתתאים לשנינו.הרבה עם אוכל,צבעוני,מתוק קר,מתוק וחם,,טעמים, ריחות .המון הפתעות קטנות,או גדולות ,תמיד אוסיף משהו עם הומור וחיוך,והכאב והעונג..
הם נמצאות איתי כי זה מתאים להן ,ומתאים לי,שמגיע הזמן להיפרד ,זה נעשה עם המון אהבה,עם הידע כי נתנו כל שהיה לתת,ולקחנו ככל שיכולנו.
הקשר תמיד נשמר,שנים רבות,מכיר את הבעלים והילדים.
האהבה לאדם לא חולפת,רק מגיעה למקום של החיבוק,ההקשבה.והמון אהבה..
פגשתי זאת גם כאן בצורות שונות של קשרים,אבל לא ברור מספיק.
חשבתי כי אולי אביא את האמת שלי.
לא לשיפוט כל שהוא,אלא לפתוח נושא,ספרו איך אתם אוהבים את הסשן שלכם...