לפני 18 שנים. 12 בינואר 2006 בשעה 9:21
עמדת וחיכית, לא אמרתי מילה, ואת נעת לאט בתנועות קלות קדימה ואחורה, כעין תפילה אוטיסטית, נבלעת בשקט שלך, בתנועה המרגיעה שלך.
נגעתי בך, ואת נרעדת כמו מקור, נגיעה ראשונה שנגעתי בך, שמעתי את נשמתך שנעצרת, את הרצון כמו לברוח, ואת הרגיעה לפתע, בכמה שניות אלו הכל השתנה, כל כך הרבה מילים, רגשות, תשוקות, צורך וכאב, והרגע, שכעת ועכשו, זה הזמן בו הכל מתרחש ומתממש, ואת מחייכת לתוכך ברגע זה. חיוך קל שחלף ונעלם, ירדת על ברכיך, השפלת מבטך והמתנת למילה שידעת, שציפית ,וכל כך רצית שתבוא..