לפני 20 שנים. 11 בנובמבר 2004 בשעה 7:46
חפצים שונים היו מונחים בחדר המואר היטב בקרני שמש צהריים חמה,דברים של כאב,דברים גלויים לאור היום,מונחים שם,דברים שבלילה נגעו בגופך,גרמו לו עונג,גרמו לו כאב,מונחים שקטים,יפים למראה,באור השמש הנח עליהם, נראים כה מאיימים בחוסר התנועה ,באור השמש הכול נראה אחרת.
רואה אותך ישנה, בחיוך על שפתייך,סימניי ניכרים על גופך,ועדות ללילה של סערה ותשוקה ,מפוזרים סביב.
אני עם הקפה מביט בך,לא רוצה להעיר,נעים השקט,תנועתו של העץ מבעד לחלון הגדול,רואה את היונים באות לשתות מהבריכה,את החתול האורב להן ,ואת עצי היער הנעים ברוח סתווית.
גם אם נראה לעיתים, כי העולם משנה דרכו עבורנו,היקום נע לרצוננו ,כי רק, ולו לרגע, רק אנו קיימים.
מבט מבעד לחלון,מראה עולם נפלא, עולמות של חיים אחרים ,שנע,שקיים,איתנו או בלעדנו..
