שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 19 שנים. 4 במרץ 2005 בשעה 12:06

היית כאן אך לפני שעות,והחלל עוד ריק,ניסיתי לישון,עייף,לילה ארוך עבר על אפיסת כוחותנו,אבל לא הצלחתי,רבות מחשבות בלב איש,ועייפות כלבים לא הניחה לו.
זוכר אותך בעירום הלילה,שחומה מבריקה בשמן,קשורה ידיך ורגלייך למיטה,שעווה נוטפת על גופך,את נעה, משמיעה אנחות עם כל טיפה נוחתת.
זוכר את פיך, גופך הנעים על גופי ,נוגעים מעסים מפנקים,נותנת אותך לי ברצון,מתמכרת לעונג שבנתינה,בוכה מהמילים,אוהבת אותי,שונאת אותי.שונאת אותך, שאת אוהבת להיות כאן.
אהבתי לגעת בכל נקודה מענגת בגופך,לשמוע את קריאות תשוקתך ,אנחות בקשתך מאדונך כי יקח,יקח אותך,שיתענג על גופך המונח לפניו ,עמוס תאווה ותשוקה.
פי ,לשוני, בכל חלקת גופך הנפלא,השרוע בנתינה,,וביקרתי בכל נקודה בגופך,למדתי להכיר את המפתחות לתוכך,את הלחיצות הנכונות,את סוד קסם המילים ,הפותחים את מקור דמעתך.
והשוט שנגע בישבנך העגול,אהבת את הרגעים שאחרי,כואבת את הרגעים של המגע החד של השוט,מחכה לעונג שאחרי, לתחושת החום המענגת,לתחושת ידי המלטפת,בכית,צחקת,אהבת,שנאת,נעת בגופך, בנפשך, בכל נקודת תחושה אפשרית,והמערבולת טלטלה אותך,היית הכל והרגשת הכל ,בלילה קסום אחד..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י