השארתי אותה בכלוב כפותה מצדו לצדו השני ,במקביל לדלת,הקולר עם הרצועה נקשר למעלה. הידיים כפותות לסורגים מצד אחד. ומצד השני התחת שלה קשור וצמוד בחוזקה לסורגים והוא יוצא ובולט מבין הסורגים כשני ככרות לחם מתוקות.
העיניים עם כיסוי. היא שומעת אותי נע בחדר. מסדר את הדברים. היא מנסה להרגע. אבל כל פעם מחדש חוששת או מקווה שיקרה משהו כבר.
עזבתי אותה ועליתי למעלה. יורד עם שתיה. ועם הנרות ומתקן קטן ופשוט שהכנתי. שני פסי עץ צמודים עם גומיה ובניהם שכובים נרות במרווחים קטנים, מניח זאת על גג הכלוב. המתקן והנרות מונחים על הצד. לוקח כוס חד פעמית עם מים קרים. שבמקרה הכינותי מראש. ושפכתי עליה. היא רועדת. נשמתה נעתקת. אבל היא אמיצה וגיבורה. לא אומרת מילה.. אני מדליק את הנרות..
השעוה מטפטפת עליה די מהר. אני כורע על השטיח מאחורי התחת המקסים שלה.. וחודר אליה.. לזה היא לא ציפתה. אני מחייך לי.. וממשיך והשעווה מטפטפת. והמתקן נע עם כל תנופה ומטפטף במקומות שונים. מידי פעם אני צריך להזיז שלא יפול. אבל לאט לאט הגוף מתמלא בשעווה.
והיא עוד שותקת...