שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 19 שנים. 30 באפריל 2005 בשעה 7:46

ברגעים שהיא מתנשפת, עיניה עצומות וקשורות,מתמכרת למגע,מרגישה בכול גופה את התנועות, את מה שחודר אליה,את מה שיוצא ,את מה שחם, את מה שכה קר, את מה שמענג, את מה שלוחץ, את מה שנוגע.
ליטוף ,מגע בד ,מגע גוף, שפתיים, לשון, בידיים החולפים בקלילות על גופה ,לופתים לעיתים, מכאיבים לעיתים, מענגים תמיד ,משדרים צמרמורות מעלה מטה..
נעה לצדדים, קשורה לתקרה,ישבנה לוהט אדום,ראשה על צידה, נושמת בכבדות ורגליה הפשוקות אחוזות במפשק העץ. ..
גופה נע קדימה ואחורה ברכיה כפופות נוגעת לא נוגעת ברצפה,תלויה על המוט מהתקרה,נמצאת לא נמצאת..
מרחפת בחלל אחר, תחושות של מציאות לא קיימת, התמסרות למגע,לכאב ולעונג.שם, לא שם..
בפה פעור, מתנשם, מתנשף, גופה נע בפראות, כולה עמוסת תחושות, תשוקות, התרגשויות , ממוקדת רק במגע, יודעת להרגיש כאב, מצפה בעיניים דומעות לתחושה הבאה, להפתעה , לא יודעת מה יקרה בשנייה הבאה, היא מוכנה לכול, זו הנתינה שבה ,היכולת לתת, בכאב ובעונג עבורו.מרחפת..לא נוחתת..רוצה עוד..




Artdeco - וואו...
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י