בחרתי לשבת ולבהות בים. ספל הקפה מתגלגל בידי ויוצר צורות במשקע הכהה בתחתית הספל. שחף דואה יורד לגלישה על פני המים,ומתרומם מעלה במהירות, לא נראה שהעלה משהו במקורו. אני יושב חושב בקדחתנות שאני צריך לשבת בשקט ולא לחשוב על דבר. זוכר אותך מליל אמש.. ואז מנסה לשנות את הדיסק בראש.. מה השחף מנסה לעשות? למה הוא לבד? איני יודע אם לרחם עליך או להתעלם, בטוח שאת זקוקה לטיפול. ובטח שאני לא זקוק לכל החבילה שהבאת אתך. .כמה פחדים, כמה כעסים כמה אמונות משונות אחת קטנה ורזה כמוך יכולה להכיל בתוכה? כמה היה לי קשה להקשיב לך, לנסות להבהיר שזה מעיק.
לכן לקחתי אותך בעדינות לדלת. שתקת.. והלכת. ואיזה שקט השתרר בבית..
