לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 4 שנים. יום שני, 3 באוקטובר 2022 בשעה 7:16

קמתי בבוקר עם צורך, רצון, חשק עז, קרייב לסקס נחוש, אגרסיבי ובוטה.

מישהו קשוח ובלתי מתפשר, חובב ספנקים ומשמעת, עם אפס סובלנות לבולשיט והתחכמויות, שיידע להעמיד אותי במקום. 

לא זוכרת מתי עשיתי סקס בפעם האחרונה. מרגיש כאילו זה קרה לפני יובל או עידן ועידנים (כה מתחכמת, כה שנונה, פשוט דורשת סטירה). 

הבעייה היא שטעמי בגברים מאד מאד ספציפי, ואני עצמי לא הטעם של כל אחד, והסטנדרטים, הו הסטנדרטים. גבוהים כמו הטמפרטורה בקיץ. אז הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. נמוך כמו הטמפרטורה באיסלנד בינואר. 

אחלו לי הצלחה במציאת גבר טוב מראה שיזיין לי את האמ אמא.

תודה. 

לפני 4 שנים. יום שבת, 1 באוקטובר 2022 בשעה 19:22

באמבל. ונילי. 

שיחה מאד שנונה מההתחלה, אבל נטולת כל עומק. 

כשהוא מעלה אפשרות להיפגש, אני אומרת שנצטרך לשים את הצחוקיאדה בצד ולדבר באמת. 

ממשיכים לשוחח היום. אני מבהירה ציפיות: צריכה ביטחון. צריכה להרגיש שרואים אותי ומתעניינים בי.

אט אט אני מאבדת עניין. כשאני כותבת לו בהצלחה וביי, הוא מבקש אתחול ושאנחה אותו.

השיחה נהיית אישית ומעניינת. לא טכנית, לא מינית, לא דחקות.

קובעים להיפגש ב-22:00. אני נותנת לו את מספר הטלפון שלי.

שעה לפני, הוא שולח לי הודעה באפליקציה, מוודא שקביעתנו בתוקף. אני מאשרת.

קצת אחר כך עוד הודעה, שוב באפליקציה, שהוא מתארגן ויוצא וייתכן שיתעכב מעט.

אני עונה לו שסגירת דלתות ב-22:15.

ב-22:25 הודעה נוספת, כמובן שבאפליקציה: התברברתי כמה דקות 🙏 

הגיע ב-22:35, לבוש קז'ואל. יותר מדי, לטעמי.

עשיתי פרצוף ואמרתי לו שזה לא לעניין, האיחור. התנצל. הוא על קטנוע ואין לו מעמד לנייד. טעה בדרך.

אבל ידעת שאלה הנתונים, אמרתי לו. אז היית צריך לצאת מוקדם יותר ולקחת מקדם ביטחון.

הוא ניסה לעבור הלאה, אבל לא הייתי מסוגלת. שלחתי אותו לדרכו. הרי ברור שמישהו כזה זה לא מישהו שאני יכולה לסמוך עליו.

אין דבר שיותר מתיש אותי מהמתנה וציפייה. ואם הוא ייבש אותי ככה עכשיו, מה יהיה מחר? 

אני מאד שלמה עם איך שפעלתי אבל תוהה איך הייתן מגיבות לאיחור של 35 לדייט ראשון אחרי שכבר קיבלת ברקס וביקשת להתחיל מחדש.

גברים, בבקשה לא לנסות להצדיק אותו או להסביר לי את הצד שלו. השאלה מכוונת לנשים בלבד. 

תודה! 

לפני 4 שנים. יום שבת, 24 בספטמבר 2022 בשעה 11:07

איך אני יודעת שאני אדם ערכי?

כשנשלט מציע לי להצטרף אליו ולשולט שלו, שזה הדבר שהכי מחרמן אותי בעולם כרגע, אני מסרבת כי הוא נשוי.

וכשהוא מתחיל ללרלר על מימוש בדיסקרטיות, אני נתקפת גועל וחוסמת אותו.

ורק אז מבינה את הפיתוי.

חושבת על זה, ומחליטה שעדיף ככה.

אז ערכית, ססאמק.

בגלגול הבא אני רוצה להיות דושבאג פלייר. 

לפני 4 שנים. יום רביעי, 21 בספטמבר 2022 בשעה 13:24

את תקופת היובש הקיצוני הנוכחית, שאין בה צל של פוטנציאל, וצל זה ממש חשוב תמיד אבל במיוחד בימות הקיץ, אני צולחת בזכות דמיוני העשיר, שטווה פנטזיות מפורטות.

ובחלומי, אני כרגיל צלע שלישית, כי מיציתי את כל הפנטזיות שכוללות רק שני אנשים. הצלעות האחרות הו שולט והעבד שלו. מה שמפתיע אותי הוא שאני לגמרי לא באמצע או למעלה. אני למטה יחד עם העבד.

שנינו משרתים את האדון. גם מינית וגם לא. אני מסבנת אותו במקלחת, וכשהוא יוצא ממנה, העבד עוטף אותו בחלוק ומנגב אותו.

אחד מאיתנו מנשק את כפות רגליו והשני סוגד לזין שלו.

זה כאילו לקחתי את סרטון הפורנו החמוד מהפוסט הקודם, ערבבתי אותו עם הפנטזיה שלי לשלוט בזוג, הוספתי את הפנטזיה של שלישייה עם שני גברים, ומעל הכל זיגגתי את הצד הקינקי מתחלף שלי.

פתאום בא לי לשכב על הברכיים של גבר יפה וקשוח ולחטוף ספנקים. לעמוד על הברכיים דרוכה ומתוחה עם ידיים מאחורי הגב ולצפות בעבד בלונדיני ונערי (יש דברים שלא משתנים אף פעם) מוצץ לאדון של שנינו.

לנקות את הזרע של האדון מהפנים של העבד, או שהוא ילקק את הזרע של האדון מבין ירכיי. להיות בין שניהם. ללקק ולמצוץ את האצבעות של האדון בעוד העבד מענג אותו. להיותה כלי קיבול לזין של האדון, ואם הוא יחפוץ בכך, גם לזה של העבד.

להיות צלע במובן הכי תנ"כי של המילה, במשולש הכי לא שווה צלעות שאפשר לדמיין.

כמו בכל משולש, יש קודקוד, ולשם שינוי הוא לא אני, ויש בסיס. והבסיס מאוזן. איזון זה חשוב.

מה שעוד חשוב הוא ששניהם יהיו יפים בעיניי. אחרת זה לא הולך. איזה מזל שבפנטזיות המפורטות לעילא ולעילא שלי, שניהם יפהפיים. 

מופתעים? 

 

לפני 4 שנים. יום שישי, 16 בספטמבר 2022 בשעה 12:14

רוב סרטוני הפורנו, מגרים ככל שיהיו, באים לי לא טוב. כאישה, כפמיניסטית, כשולטת. גם אלה שאינם מוגדרים כמיילדום מציגים יחס כוחני ומשפיל לנשים ומתמקדים באורגזמה הגברית.

זה כולל אפילו סרטוני פמדום.

אבל מדי פעם, אני מוצאת סרטון שמעלה על פניי חיוך ולא רק מחרמן אותי.

כמו הסרטון הזה:

השם שלו, שני אחוקי אחווה מזיינים נערת אחווה, לא משקף את התוכן והווייב. שני גברים ואישה. אבל האינטראקציה הדדית ושוויונית. כולם מענגים את כולם. כולל נשיקות. בכלל, זה לא זיון כוחני אלא פשוט סקס כיפי. אחד יורד לה בזמן שהיא מוצצת לשני, אחד מוצץ לשני כשהאישה מוצצת לו, כל קומבינציה אפשרית. אין היררכיה, אין השפלה ואין כוחניות.

כזה בא לי. שלישייה עם שני גברים שלא יירתעו מלשחק זה עם זה.

העובדה שאני שולטת שמפנטזת על שני גברים אבל הצליחה להשתחל לשלישייה רק עם גבר ואישה אומרת הכל.

גברים הם גבול כ"כ נפוץ שהרבה נשלטים כלל לא טורחים לציין אותו כי הוא נראה להם כ"כ מובן מאליו.

אין לראות בפוסט הזה הזמנה מצד גברים להציף אותי בהודעות שמציעות להצטרף אליי ולנשלט שלי. קודם כל, אין לי נשלט. שנית, אני לא משתמשת בכלים חד פעמיים. 🤣

שבת שלום! 

לפני 4 שנים. יום חמישי, 8 בספטמבר 2022 בשעה 14:40

אני מאד נהנית לצפות בסדרות עם נופך בדס"מי פמדומי. במיוחד כאלה שמציגות פמדום באופן אמין ואגבי. כלומר, פחות עונה 1 של The Sinner ויותר מערכת היחסים בין Homelander לאליזבת' שו בעונה הראשונה של The Boys, או זו של קירסטן דאנסט עם קודי בסדרה On Becoming a God in Central Florida.

והכי מגרה זה לצפות במערכת יחסים כזו מתהווה לנגד עיניי בתכנית מציאות.

כבר כמה זמן שאני צופה באח הגדול בחצי עין ברקע. אבל אמש צפיתי בכל הפרקים שמצאתי ב-VOD והייתי ערה כמעט כל הלילה, מוקסמת מהפמדום הלא מודע בכיכובם של טליה ושחף.

בכל מערכת יחסים מתהווה יש מאבק על דומיננטיות. יוצאות הדופן הן מערכות היחסים שבהן צד אחד כ"כ דלוק על השני, שמצידו לא מחזיר את אותן תועפות רגש, שהוא נכנע ללא תנאים.

שחף נדלק על טליה בעוצמה פסיכית. וכמו כל נשלט קונטרול פריק שכמה לשחרר, מצא בה את שחפצה נפשו. היא מצידה, לא מיהרה להוריד הגנות, והוא מצא את עצמו רומז, אומר מפורשות, מתחנן, חוטף זצים וצעקות, ובשום שלב לא מציב גבולות או נרתע.

הסצינה שהמחישה את זה באופן הכי ברור היא כשהוא שוכב על המיטה הסמוכה לשלה ומחכה ליחס בעוד היא מתעלמת ממנו ומכרסמת גזר. בסוף הוא פונה אליה בעצמו, והיא מתחילה לנבוח עליו בעצבים. הוא עובר למיטה שלה, והיא אומרת לו שלא, קשה לה ולא נוח לה ככה.

הוא שואל אותה בחצי חיוך, "את רוצה שאני אתרפס על הרצפה כשאנחנו מדברים על הרגשות שלנו?"

העיניים שלה נדלקות והיא מהנהנת.

הוא עובר לשבת על הרצפה ונשען על המיטה, והיא אומרת לו שיסתובב כדי שתראה אותו. והוא מציית, נשען על הקיר.

אחרי שהיא מסיימת להטיף לו עד כמה הוא לא בסדר וכמה ההתנהגות שלו פגעה בה, הוא אומר שהוא טעה והיא צודקת והוא מצטער.

היא עושה תנועה קטנה עם הראש והעיניים, והוא שואל אותה בהכנעה אם הוא יכול לשבת על המיטה. היא מסכימה.

עכשיו, לא נראה לי שטליה מגדירה עצמה שולטת או מתחברת לבדס"מ. ההתנהגות שלה נובעת מחוסר ביטחון עצמי ומצורך בחיזוקים בלתי פוסקים, מקושי לבטוח במי שמולה שמלווה ברצון עז במישהו שיילחם עליה. אבל היא אישה דומיננטית באופייה. והיא לא נרתעת מקונפליקט.

גם שחף לא נראה לי מודע לכך שהוא נשלט. אבל במקרה שלו, זה לגמרי ברור שהוא כזה. ואיזה כיף יהיה למי שתצליח להפוך אותו לנשלט שלה. הוא כ"כ בשל לעיצוב ואילוף.

לפעמים הוא מנסה להסוות את המבוכה שלו בחיוכים זחוחים ובדיחות, שרק מעצבנים את טליה יותר, שהרי היא רוצה כניעה ללא תנאים. היא באמת רוצה התרפסות על הרצפה. רק ככה היא מרגישה בטוחה.

וזה מהדהד לי חוויות שלי, כמישהי שהיא גם שולטת בכל רמ"ח אבריה וגם אישה חסרת ביטחון (בתחומים מסויימים, כן?) שזקוקה לחיזוקים, אותות ומופתים.

סשן עם בחור יפה מדי שגם הסווה את המבוכה שלו בזחיחות, למשל. קושי עם אנשים שבעניין שלי אבל מדי פעם מגלים חשש או אומרים משהו שנתפס בעיניי כעדות לחוסר רצינות או עקביות.

צפיתי בסצנה האמורה לפחות חמש פעמים ב-12 השעות האחרונות. פרק 46, באזור שעה ועשר דקות מתחילת הפרק.

על לא דבר! 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 4 בספטמבר 2022 בשעה 14:09

סיפור. לא מציאות. לא פנטזיה. סיפור. 

* * *

כמידי כמה חודשים, אחד העובדים שלי הודיע שהוא פורש. כל פעם יש להם סיבה שונה. אחד נכנס למערכת יחסים, השני נבהל כשאחד הלקוחות התגלה כאבא של חבר שלו, השלישי חשב שמגיעים לו אחוזים יותר גבוהים.

פרסמתי מודעה וגם ביקשתי מהעובדים להפיץ את הבשורה ואת מס' הטלפון העסקי שלי.

כרגיל, מיליון פניות שרובן לא עברו את הסינון הראשוני: תמונות עירום מהחזית, בפרופיל ומאחור.

השלב הבא היה ראיון טלפוני עם העוזר שלי, שהוא גם העובד המצטיין שלי וגם העבד הפרטי שלי. הוא ענה לשאלות של המועמדים וסיפר להם על העבודה.

לקח שבועיים למצוא מישהו שיגיע לשלב השלישי והאחרון: ראיון אישי ומבחן מקצועי.

שכרנו את הסוויטה הרגילה. סרסורית טובה יודעת לסנוור אותם במראית עין של יוקרה. התלבשתי בהתאם. חצאית שחורה באורך הברך עם שסע מדוד, חולצה לבנה צמודה עם מחשוף מדוד בדייקנות לא פחותה, נעלי עקב מחט שחורות שנעלתי כשהגעתי כי ללכת עליהן זה גיהנום, משקפיים שחורי מסגרת וליפסטיק אדום יותר מארגמני.

גם העוזר שלי התלבש בהתאם. חוטיני אדום ונעלי עקב בגוון זהה.

הראיון נקבע ל-16:00. ב-15:45 נשמעה נקישה בדלת. העוזר שלי פתח את הדלת כדי חרך, נשמע דיבור מהוסה, והמועמד התבקש לחכות בחוץ ולהגיע בשעה היעודה. לא דקה קודם, ולא שנייה אחר כך.

הספקנו לעבוד קצת, לשבץ לקוחות, לענות להודעות, לאשר תשלומים. ב-16:00 בדיוק נשמעה נקישה נוספת בדלת, והפעם העוזר שלי פתח את הדלת לרווחה והוביל את המועמד למרכז החדר.

אני ישבתי בכורסה נוחה. העוזר שלי עמד לידי. מולי ניצב כיסא גבה משענת.

המועמד הביט בי, בעוזר שלי ובכיסא חליפות. אני הבטתי היישר בעיניו עם צל של חיוך. העוזר שלי השפיל מבט. הכיסא לא עשה דבר.

המועמד התיישב. נעים מאד, הוא אמר. אני גל. הוא ניסה לשדר ביטחון. החיוך שלו היה פלרטטני. בטח חשב שהוא מגיע להקסים אותי כמו ג'יגולו.

הפניתי את מבטי לעוזר שלי.

זו מדאם נטלי, מדאם בשבילך, ואני עוזי העוזר. מדאם תשאל אותך שאלות, ואתה תענה לה בקצרה, בכנות ובנימוס.

שאלה ראשונה, אמרתי לפני שהיה סיפק בידי גל להשחיל מילה, באיזה גיל איבדת את בתוליך.

גל ענה, והעוזר שלי מילא את התשובות בגיליון האלקטרוני בטאבלט. גיל, נטייה מינית, מספר הפרטנרים המיניים, ניסיון קודם בתחום, מגדרים איתם צבר ניסיון.

התשובות הניחו את דעתי.

כעת ניגש למבחן המקצועי, אמרתי. עוזי ייקח אותך לחדר השינה ויתאים לך חוטיני ונעלי עקב.

גל התחיל לומר משהו, אבל השתתק למראה מבטי הקפוא, שפתיי הקפוצות והעורק שהחל לפעום בצווארי.

הוא קם והלך בצייתנות אחרי עוזי.

כשהם שבו, הוא היה גבוה ב-15 ס"מ ומאד לא יציב. הוא לבש חוטיני ורוד עם לבבות שחורים ושולי תחרה לבנה. אני שונאת תחרה. היא מגרדת ולא נוחה. במיוחד בפעם הראשונה שלובשים אותה.

הכיסא נעלם, וגל עמד מולי, מתנודד והרבה פחות זחוח. ידיים מאחורי הגב, אמרתי לו לפני שיספיק לגרד את עורו המאדים.

הוא ציית.

גו זקוף, מבט מושפל, ציוויתי. זה תמיד מבלבל אותם. הם זוקפים גו, אבל משפילים ראש במקום מבט.

עוזי, אמרתי בלאות.

עוזי ניגש לגל, זקף את ראשו בגסות, וכשמבטו של גל התרומם עם ראשו, אמר לו לעקוב במבטו אחר האצבעות שלו כשהוא מחזיק את ראשו יציב.

אני כ"כ אוהבת את העוזי שלי. לעולם לא אפקיר נשק.

סקרתי את גל מלמעלה למטה. גוף טוב, דק ומחוטב. פלומת שיער בהירה על החזה ולאורך הטורסו שלו, נבלעת בחוטיני. ורידים בולטים באמות הידיים, שבקושי זכיתי לשזוף בהן את מבטי מאחר שידיו היו מאחורי גבו.

המבחן הבא נועד לבדוק את יכולות העינוג האוראלי שלך, אמרתי. כמה מהר תצליח להעמיד את הזין של עוזי, האם הוא ירגיש רק שפתיים או גם שיניים, האם תצליח להכניס את כולו לפה בלי להיחנק, וכמה מהר תצליח לגרום לו לגמור. כמובן שאתה בולע הכל ומראה לי פה נקי.

עוזי נעמד בפרופיל אליי וכיוון את גל כך שיעמוד מולו. כך יכולתי לצפות בהם ולא להחמיץ אף שוט.

הוא פשט את החוטיני שלו והשיל את נעלי העקב שלו. גל נותר לבוש, אם אפשר לקרוא לחוטיני ונעלי עקב לבוש, ירד על ברכיו, וללא שמץ היסוס התחיל ללקק את האשכים של עוזי. לאחר מכן הוא נישק אותם במה שנראה כמו תאווה, בעיניים עצומות.

האיבר של עוזי התמתח למלוא אורכו המרשים. גל התחיל ללקק אותו לכל אורכו מכל זווית אפשרית. האגן של עוזי החל לנוע קדימה ואחורה. הוא כיוון את ראשו של גל לכיפת הזין שלו והורה לו למצוץ אותה.

נשימתי התקצרה למראה, והרטיבות איימה לחדור את בד התחתונים והחצאית שלי ולהכתים את הכורסה. שיכלתי רגליים.

עכשיו תמצוץ, נהם עוזי, וגל הרים והוריד את ראשו, מוצץ כמו זונה טובה. הזין של עוזי נבלע בפיו ויצא ממנו רטוב ובוהק מרוק.

נקסט, אמרתי לעוזי.

עוזי ידע בדיוק למה אני מתכוונת. הוא אחז בראשו של גל בתקיפות, מקבע אותו, והתחיל לזיין לו את הפה בנחישות ואפס רגישות, בתנועות קצובות וחדות.

דמעות עלו בעיניו של גל, אבל הוא עמד במשימה בגבורה.

עוזי הביט בי במבט כלבלבי.

עוד לא, חמוד, אמרתי לו. אתם כ"כ יפים ככה. אבל הוא יכול לחזור ללקק.

עוזי שלף את הזין שלו מהפה של גל.

גל נשם קצת אוויר וחזר ללקק את הזין של עוזי במסירות.

אני כבר החלטתי שהוא התקבל.

אתה יכול לירות צרור, עוזי, חזרתי על הבדיחה שלא נמאסה עליי אף פעם.

עוזי פרק את מטענו לתוך הגרון של גל וסובב אותו כך שיהיה מולי.

פה גדול, אמרתי לו, מרגישה לרגע כמו ד"ר נטלי ולא כמו מדאם.

הוא הוציא לשון נקייה מזרע.

הבטתי בעוזי. הוא הנהן הנהון קטן.

בדרך כלל, אנחנו מחכים שעוזי יתאושש קצת ועוברים למבחן האנאלי, אמרתי לגל. אבל אם אתה מוכן, ונראה שאתה בהחלט מוכן, אפשר לוותר על ההמתנה.

עוזי נעמד על ארבע. הוא חלץ את נעלי העקב של גל ופשט לו את החוטיני, שגם ככה לא הצליח להכיל את גודל המעמד. 

הוא הלביש לו קונדום, הגיש לו בקבוקון עם נוזל סיכה והפנה אליו את ישבנו החלק והחטוב.

גל לא מיהר. הוא שימן שתי אצבעות, החדיר אחת מהן באיטיות, ואז את השנייה. הוא זיין את עוזי לאט ובעדינות מפתיעה עם האצבעות לפני שהחליף אותן באיברו הזקור. 

גניחות ההנאה של עוזי איששו את החלטתי. גל יהיה זונה מצוינת וישתלב היטב במוסד המכובד ורב המוניטין שלי. אנחנו הולכים להרוויח סכומים מגונים של כסף. נקווה רק שהוא לא יפרוש בעוד חצי שנה. 

 

לפני 4 שנים. יום חמישי, 1 בספטמבר 2022 בשעה 13:06

עוד שתי תובנות בעקבות שיחות בצ'אט. 

1. שיטת מצליח. גברים יגידו כל מה שנראה להם שאני רוצה לשמוע. למרבה הצער, אני לא רוצה לשמוע קלישאות נבובות, ואני לא ממש טיפוס שגרתי, אז מה שמוצא חן בעיני הרבה נשים לא מוצא חן בעיניי.

אני מנסה לבדוק מי עומד מולי. מה העקרונות שלו, ההעדפות שלו. לבדוק אם הוא ואני מתאימים. כשמי שמולי הוא מסכה גנרית שאין לי מושג מה היא מסתירה, זה לא יעבוד.

2. הסיבה להתנהגות הזו היא שבמוחם של הרבה גברים, חוסר התאמה בינינו אינו אופציה. ברור להם שאם רק יקישו את הקוד הנכון, הכספת תיפתח. אני לא יודעת אם זה כי הם מנסים לרבע את העיגול, כלומר שברור להם שאנחנו לא מתאימים מבחינת העדפות בדס"מיות, אישיות, סוג הקשר שאנחנו מחפשים וכן הלאה, אבל הם מתעלמים מכך כי הם רוצים משהו וחושבים שאני יכולה, שלא לומר צריכה, לספק להם אותו, או האם זה כי הם חושבים שמעצם היותי אישה או שולטת יש התאמה אוטומטית, וכל מה שלא מתאים הוא גמיש, פתיר ותלוי אך ורק ברצוני הטוב.

דעתי שונה. לפעמים אני נתקלת בפרופיל מקסים או בלוג מדהים, יוזמת שיחה, ומגלה במהלכה שאין התאמה. שיש צדדים נוספים שלא באו לידי ביטוי בפרופיל או בבלוג, ושפחות קורצים לי. אז אני מתבאסת, אבל לא מתעקשת.

אני גם מחפשת קשר יציב, אז התאמה אישיותית, אינטלקטואלית ובדס"מית חשובה לי. הרבה ממי שפונה אליי פחות בררן כי למרות שהוא אומר לי שהוא מעוניין בקשר, הוא מעוניין במפגש ותו לא.

ולבסוף, אני אישה. אני רגילה לגברים, שמתוך נואשות או הבנה כוזבת של המציאות, רגילים לפנות לנשים באופן שנראה להם שיניב הענות, ושלא תמיד הוא אותנטי.

אז אני בודקת. מתרשמת. ואם השיחה לא כיפית או נעימה, אם אני מבינה שמה לעשות, פוט פטישיסט נחדר וחובב ביזאר שגר בפנמה סיטי, מקסים ככל שיהיה, לא מתאים לי, אני אחתוך.

ואז מיד יתרעם הבחור השרמנטי ויקרא לי מנוכרת, כועסת, קשה, בררנית, ממהרת לשפוט, יגיד שהוא בכלל לא כזה ולא חייב אנאלי, ואולי הוא לא גר קרוב אבל אם רק אמשיך להכיר אותו אגלה שהוא אדם איכותי ומה שיש בו מפצה על כל מה שמפריע לי. שזה גם בולשיט, וגם מוכיח לי שצדקתי.

הפסולת לסל וחסל. ותודה לכלובי על אפשרות החסימה.

יואו, איזה מעייפים. 

לפני 4 שנים. יום שני, 29 באוגוסט 2022 בשעה 18:12

כ"כ הרבה פסולי חיתון נפלו עליי לאחרונה, שאני מרגישה צורך לעשות סדר ולמיין אותם. 

1. שקרנים. אני מאד רגישה לצרימות, וכשאני נתקלת במידע סותר או באמירה מוזרה, אני שואלת מה זה זה.

אם הצגת את עצמך בטלגרם בשם מסויים, שתואם את כינוי הטלגרם שלך, ודקותיים אחר כך הזדהית בשם דומה אך שונה, זה דורש הבהרה. ולא, להגיד שהשם האמיתי שלך הוא א' אבל שבחרת בכינוי ב' לצורך דיסקרטיות אבל איכשהו הוא נתפס וכולם קוראים לך ככה, זה לא הסבר מספק.

לא ברור לי למה לשקר. לא יותר פשוט לומר את האמת? זו בדיוק הבעייה עם שקרים. אתה צריך לזכור מה אמרת למי, וסופם להתגלות. אף אחת לא תמשיך לשוחח עם מישהו לא אמין אלא אם היא תחקירנית במתחזים.

2. אלה שלא לוקחים אחריות ולא מודים בטעות. תת קטגוריה של השקרנים. הם לא באים בכוונה לשקר, אבל אם נתפסו בטעות או בחרטוט, לא יודו בהם.

נניח, אתה עילג, אבל טוען שכל ארבעים ושש טעויות הלשון, התחביר והפיסוק שלך הן טעויות הקלדה. נפלת על המרצה הלא נכונה, חבר.

האותיות א', י' וה' אינן קרובות זו לזו במקלדת. אני יגיד לך ואני הגיד לך. לא, מאמי, אני אגיד לך. לא. סע. 

אני לא מבינה מה הבעייה להגיד, צודקת, טעיתי. אני מודה בטעויות, אומרת שיצאתי פיתה, אופס וכולי. מה העניין הגדול? 

3. המעריצים השרופים.

יואו, את השולטת המהפנטת. שרוף על הבלוג שלך.

ועדיין, מעולם לא עשית לייק או הגבת.

בטח שכן!

עוברת על הפוסטים מחצי השנה האחרונה. שום דבר.

אה, הייתי בטוח שכן.

את כ"כ מהממת ועוצמתית, אני מרגיש שיהיה לנו חיבור מטורף.

הודעה ראשונה, כן?

עכשיו, אני באמת מהממת ועוצמתית, אבל אתה עוד לא מכיר אותי ולא יודע את זה. אפשר פשוט להתחיל שיחה בהיי, קראתי את הפרופיל שלך ונראה לי שיש בסיס להתאמה ולפרט מהו. 

4. צעירים. אני קוגרית. תמיד הייתי. מגיל 18. אבל יש הפרש גילאים שפשוט לא יעבוד. כמובן שלפני המפגש, הם לא מתרגשים. גם כשאני אומרת שאני לא מהמבוגרות השמורות שנראות מדהים, ואומרת בריש גלי ששדיי קרויים חנה וסנש על שום צניחתם. מאחר שאני לא נוהגת לשלוח תמונות עירום כי אני לא רפת שכל, הצעירים רואים תמונות שלי, פנים וגוף לבוש, כותבים שהם נמשכים אליי מאד, ושזו לא בעייה.

ניחשתם נכון. זו בעייה.

כפי שכתב לי הילדון האחרון שבוע לאחר פגישתנו, אני נראית מדהים לגילי, והוא כן קצת נמשך אליי. מספיק כדי לפנות אליי אחרי שבוע ולהתעניין במפגש נוסף. אני לא אחזיק אתכם במתח. לא הסכמתי למפגש נוסף.

אגב, אני לא נראית מדהים לגילי ולא לשום גיל. אני נראית כמו אישה ממוצעת בגילי.

5. הנעלמים. לא הספר של הרלן קובן, לצערי. אני מעריכה ש-80% מהאנשים שאני נפגשת איתם נעלמים לאחר המפגש הראשון. למרות כל מאמציי ונסיונותיי לייצר קשר שיסגור לי את הפינה ויחסוך לי חיפושים ארכניים ומתישים כל אימת שהואגינה שלי בוכה לי שאני מזניחה אותה.

חלקם הגדול חוזר אחרי זמן מה. לעיתים אחרי שנים. לעיתים אחרי שש שנים. אלה שחוזרים מבקשים הזדמנות נוספת. אם הם כנים ולא שקרנים לגבי מה קרה דאז ומה השתנה כעת, אם הם עקביים, ואם הואגינה שלי מספיק קולנית, אני עשויה להתפתות לתת להם הזדמנות נוספת בתנאי שיוכיחו רצינות ועקביות.

הם אף פעם לא מוכיחים אמינות, רצינות ועקביות. השיא עומד על שלושה ימים, לדעתי. בזמן הזה הם או מתגלים כלא אמינים ונזרקים, או נוטשים את השיחות, או אלוהים יודעת מה.

אלה הכי מעליבים. שוחחנו, נפתחנו, הם היו הכי בעניין שלי, רהוטים, משעשעים, איכותיים, עקביים. ערכנו תאום ציפיות, גם לגבי טיב הקשר והמפגש וגם לגבי התקשורת בינינו. 

באו, סושנו, גמרו, הלכו. היה נעים, או חביב, או ממש כיף. לא חוכמה, אני זו שמנהלת את הסשן כרצוני. ברור שיהיה לי כיף. 

ואז דממת אלחוט. או מה שנקרא בדיקת דופק ודעיכה. אין לי שמץ של מושג למה, ואני לוקחת את זה למקומות הכי חסרי ביטחון שלי. ואז קולטת מה אני עושה ומשחררת. אני אמרתי, הבהרתי מה אני מחפשת, חלקתי את הניסיון המר, לא פילטרתי, לא ייפיתי. זה המירב שיכולתי לעשות. 

***

תיזהרו בתגובותיכם. לא רוצה עצות או לשמוע למה לדעתכם זה קורה ומה אני עושה לא נכון. 

פוסט פריקה, עשיית סדר לעצמי ותו לא. 

 

AMA

לפני 4 שנים. יום שישי, 26 באוגוסט 2022 בשעה 9:33

מצ'עמם לי.

שאלו אותי מה שבא לכם.

כנראה שאענה.