צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 4 שנים. 21 באוגוסט 2020 בשעה 9:40

יזיז לוּ הָיָה לִי! עלם חמודות, 
בהיר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּראשוֹ ןעמוק לכוונו
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
עבד.
קָטָן.

פלאפי אֶקְרָא לוֹ, פלאפי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיזיזי הבהיר
"פלאפי!" –
אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

אחכה לו.

 

Whynotreal - 😀
לפני 4 שנים
קפקא - מי היה מאמין שרחל מתה, והיא חיה (לא רע, כנראה) בכלוב!
לפני 4 שנים
Menta​(שולטת) - חיה רע מאד. הכמיהה הבלתי ממוממשת לא מיטיבה עמדי!
לפני 4 שנים
קפקא - במחשבה נוספת, רחל בעצם הייתה די בזבל, אבל לה לא היה סיכוי מלכתחילה.

מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים, אך תמתנה רגע,
והנה שפלו כבר נבוכות

גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול.
האלך לי, או אכה בסלע
עד זוב דם.
עד זוב דם.
לפני 4 שנים
Whynotreal - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י