לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבה

לפני 4 שנים. 27 בספטמבר 2020 בשעה 7:02

והפעם למשהו קצת שונה...

 

בחודשים האחרונים אני מרגישה שאני מוצפת בסיפורים ועדויות והתגלויות של תקיפה מינית, ניצול מיני, הטרדה, אונס, וכל זה מכל כיוון... חברות מספרות לי, בתקשורת סיפורים בלתי נגמרים מכל כיוון, גם בכמה קהילות שאני נמצאת בהן דברים עולים ומטלטלים את כל המשתתפים. לפעמים אלה ספורים מלפני עשר שנים או חמש עשר שנים שעולים לפתע.

יש משהו מזעזע בלשמוע את הסיפורים האלה אבל גם מנחם, במידה כלשהי. לדעת שחברות סומכות עלי, ושנשים מהקהילה מרגישות שישלהן קול וגב ותמיכה מאיתנו, ואנחנו נותנים, ותומכים ומנסים לתקן וליצור עולם טוב יותר.

וזה מרגיע גם במקום פנימי יותר, שמפחד שאולי לא נותרה בי אנושיות מתחת לכל הסטיה. הבדס"מ שלי קשור מאוד להשפלה ואלימות מינית ופערי כוח ותרבות האונס ולפעמים זה פשוט מפחיד אותי, אני נשארת ערה כל הלילה עוברת שוב ושוב בראש על תרחישים שעשיתיועל פנטזיות שאני עוד רוצה לממש. ברגעים מסוימים אני מתחרמנת מזה בטירוף ומאוננת בלי הפסקה, רגעים אחרים אני פתאום נגעלת. מעצמי ומהעולם שסובב אותי וגרם לי להיות כזאת. ואז לשמוע כאלה ספורים, לפתע גורם לי להבין שכן, יש דברים מעבר לגבול בשבילי, דברים שלא אהיה מוכנה לסבול, גם אם בגדתי בעקרונות שלי הרבה פעמים בעבר. סיפורים שמצמררים אפילו את הבשר שלי, ולא עושים לי שום דבר טוב, לא פיזית ולא נפשית. גבולות גזרה שכאלה. אלימות כנגד נשים. כנגד ילדים. ניצול רגשי. ניצול מיני.

זה עולה שוב ושוב, וקשה להימנע מהחדשות והסיפורים והשמועות, וזה מעיק. אבל אנחנו חייבות וחייבים לשמוע, כי אם אני מגיעה למצבים קיצוניים עם אנשים כמו שני מגיעה, אני חייבת לדעת שאני חיה בעולם בו אני מסוגלת לדרוש את הביטחון שמגיע לי, ואני חייבת לדעת שאני באה לזה ממקום שיש לו גבולות כלשהם.

זהו, זה היה הנאום שלי בנושא. :)

לפני 4 שנים. 24 בספטמבר 2020 בשעה 17:25

היה מפגש משפחתי עם ריחוק חברתי בפארק לפני חודש בערך. היה שם החייל. הוא כבר לא חייל ממזמן... חזר מטיול ארוך ועכשיו מתחיל ללמוד, ועדיין גר אצל ההורים שלו. דיברנו קצת, היה נחמד מאוד. איכשהו הוא נהיה גברי יותר, עם טיפה יותר שרירים, שיער ארוך ופרוע, זקנקן, די מוצלח בסך הכל.

שלחתי לו הודעה: זוכר את הפעם ההיא שנפגשנו בפארק ליד הבית שלי?
הוא הסמיק ועשה לי "כן" עם הראש.
שלחתי לו: הזיכרון שלי קצת מעורפל, אולי תזכיר לי?

הוא הציע לי לצאת לטיול. זה היה קצת מוזר, הוא היה צריך לייבש את בן דוד שלנו בשביל זה, אבל המציא איזה משהו, לא יודעת מה הוא אמר לו בדיוק. יצאנו לשוטט קצת. הכל היה סלעים וקוצים. התמזמזנו קצת ליד אחד מהעצים, אבל לא היה מקום נוח להישכב בו. אז אחרי איזה עשר דקות חיפושים אמרתי לו להישען על גזע עץ, ירדתי על הברכיים והוצאתי לו את הזין מהג'ינס. לקח לו טיפה זמן להיעמד, אבל הוא היה יפה בדיוק כמו שזכרתי. אמרתי לו את זה בין מציצה למציצה. הוא חייך ומיד גמר לי בפה. בלעתי הכל. עוד ועוד טיפות זרע יצאו וינקתי את כולן בשקיקה.

הוא לא נשאר חייב. הצמיד אותי לעץ והתחיל לעשות לי ביד מתחת למכנסיים עד שרעדתי וצעקתי את שמו. הגמירה הראשונה היתה ככה כשאני עדיין לבושה. אחרי זה הוא לקח אותי באסרטיביות רבה לגדר אבן בקרבת מקום, כו]ף אותי קדימה וזיין אותי מאחורה עד שגמרנו ביחד. הייתי חייבת לטעום את הסוף של הגמירה השניה, מעורבבת עם הטעם שלי. הוא היה מותש בשלב זה.

הלכנו להתנקות קצת בשירוים הציבוריים, ניסינו להסתדר ולהסתיר את הלכלוך בבגדים והמצאנו איזה סיפור על כך שטיפסנו למטה על טרסות עד שהגענו למקום אחר וכמעט הלכנו לאיבוד... הם האמינו כמובן, מי ידמיין את מה שבאמת קרה? כשהתחבקנו ונפרדנו אמרנו שניפגש, אחרי הכל הוא גר בתל אביב עכשיו. מאז ועד עכשיו לא דיברנו. אולי אחרי הסגר.

לפני 4 שנים. 15 בספטמבר 2020 בשעה 14:21

יש המון עדכונים בזמן האחרון... ואני קצת חסרת מעש לקראת הסגר אז אטפטף אותם כאן בהדרגה...

אריה, הבוס של הבוס שכבר כתבתי עליו כאן בעבר, החליט ללכת על כל הקופה. הודיע לי שבכל יום חמישי הוא מגיע למשרד הריק לעבוד "בראש שקט"... אז באתי לפגוש אותו שם. יצאנו למחקר עומק גאוגרפי ופורנוגרפי של החללים השונים במשרד והחללים השונים בגופי. כבר שלוש פעמים הגעתי לשם ובואו נגיד שאם הוא הצליח לעבוד חצי יום ככה זה נס. מצצתי לו ורכבתי עליו אצלו במשרד, הא עשה אותי מאחורה על הגג, הזדיינו על שולחן הישיבות ועל השולחן של המנכ"ל, חיללנו את המשרד בדרכים שגורמות לי להזדעזע כשאני חושבת על זה אחר כך. ביום חמישי לפני שבועיים הוא גמר לי על כל הציצים... התיישבתי בשולחן שלי באופן ספייס ו"עבדתי" ככה בעירום. דמיינתי שכל העובדים שם עוברים ושבים מאחורי ורואים. יום חמישי הקרוב יהיה כנראה הפינאלה לתקופה הקרובה, עד אחרי הסגר.

לפני 4 שנים. 27 ביוני 2020 בשעה 17:07

אז הייתי כרגע זרוקה באולם ספורט ועשרים גברים היו משתמשים בי להנאתם. התחת שלי דלוק וקצת מדמם ויש לי שאריות של זרע בחריץ. אני פח זבל גם ככה לפחות שאנשים יהנו. הודעות נשלחו לכ-15 גברים, האחרונים קיבלו הודעה הרבה יותר נואשת מהראשונים. בינתיים אף אחד לא בקטע. לא יודעים מה טוב להם ולא נחלצים לעזרת אישה לא שפויה שזקוקה לטיפול.

לפני 4 שנים. 27 ביוני 2020 בשעה 12:11

אני בוערת. מתחברת לכאן פעם שלישית היום, זה כאילו המוח שלי לא מפסיק לרוץ. לאהוב אין מושג, ובטח יהיה בהלם מוחלט כשישמע את הכל.

אזהרת טריגר לפנטזיית אונס שמומשה.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

הלכתי עכשיו לדוש מהפוסט לפני ארבעה חודשים, התכוונתי לכתוב עליו פה כבר בעבר, על הפגישה בינינו ועל איך הצגתי את עצמי בפניו. זה עניין לסדרת פוסטים ארוכים ומעוותים במיוחד. היום הגענו לשיא מסוים. כבר הרבה זמן שהוא עושה לי grooming, רק בלי הקטע הגילאי, רק עם הקטע של לחנך בחורה פחות מנוסה. באתי אליו בלי אזהרה וביקשתי לקחת את השרשרת שאיבדתי שם בפעם האחרונה שהייתי. כן, באמת איבדתי אותה, כבר עשיתי דברים כאלה בכוונה בעבר והפעם זה היה באמת. מה שכן, חיכיתי להזדמנות הראשונה לפני שבאתי לדרוש אותה בחזרה. והבנתי שהיום זו ההזדמנות.

אז הוא פתח את הלדת, היה מופתע למדי, אפילו בשוק, ומיד הניח שאני שם להזדיין. אמרתי לו שאני רק לוקחת את השרשרת וזזה. הוא אמר לי שלפחות אכנס, נכנסתי במבט חסר סבלנות ומרוגש ואמרי לו "הנה, נכנסתי, תביא את השרשרת." באותו הזמן אני לובשת ג'ינס גזור קצר וחולצה בלי שרוולים. עדיין בלי כלום מתחת לחולצה. יש לה מרקם כזה שקצת מסתיר את הפטמות, אבל ברגע שאני זזה זה ברור לגמרי שהם קופצים בחופשיות. הדוש הסתכל עלי מכף רגל ועד ראש. שילבתי ידיים מתחת לציצים בניסיון להיראות מבויישת. הוא ההזמין אותי לשבת, ואמרתי לו שאין לי זמן, מחכים לי. הוא שאל מי מחכה, אמרתי שחברה. הוא שאל אם היא יפה. נחרתי בצחוק ואמרתי היא לא בליגה שלך. הוא חייך ואמר "אז מי בליגה שלי, בחורה כמוך? והיא לא?" אז הלכתי לחפש את השרשרת איפה שהשארתי אותה, שזה על השידה ליד המיטה שלו. כמובן שהיא לא היתה שם. אז הוא הלך להביא אותה והתקרב מאחורי. ובהפתעה שם לי את השרשרת על הצוואר. כמובן שחיכיתי עם הגב לדלת שיתקרב, אבל המגע של המתכת על העור עדיין גרם לי לקפוץ. הוא בתגובה חיבק לי את המתן ביד אחת, ובזמן ששאל אם הכל בסדר כף היד שלו עלתה לתפוס לי את הציצי. השניה עדיין עם השרשרת על הצוואר. עצרתי והייתי קפואה לרגע. הוא מישש לי את הציצי. מיד הרגיש שהפטמה קשה. שפשפתי את האגן לאחור על הזין שלו. הוא כבר היה קשה.

הוא זרק את השרשרת על המיטה. "קחי" הוא אמר. אמרתי לו שהוא מניאק וזחלתי קדימה לקחת אותה, כמובן ששניה אחרי זה הוא עלי, מרתק אותי למטה, מתחיל לפתוח לי את הכפתור של הג'ינס. התחלתי להיאבק וקלטתי שאני חזקה מספיק להשתחרר אז הייתי פסיבית יותר.ניסיתי להתפתל מדי פעם, הראיתי לו איפה אני עדיין מסוגלת להשתחרר, הוא חיזק והידק את האחיזה איפה שהיה צריך. בינתיים שחרר את הזין והוריד לי מכנסיים ותחתונים, והתחיל ללחוץ עם הזין על התחת שלי. לזה באמת לא ציפיתי - לא היה לו קונדום ולא הייתי מוכנה לאנאלי. אז לקחתי את זה כמו ילדה טובה ואמרתי לעצמי שאני אמיצה. הוא התחיל לחדור בהדרגה (תודה לאל) ובמהרה זיין אותי בכוח. רוב הסקס בינינו תמיד היה בלי שנתתי רשות, אבל היום החלטתי שאני רוצה שייקח אותי באכזריות וכך היה. בסופו של דבר גמר לי על התחת והגב. כשקמתי משם כולי סמוקה הוא התקרב וסגר את השרשרת על הצוואר, אמר שנראה טוב עלי ושלח אותי ללכת. הקושי נתן לי זמן להתנגב ולהתלבש. בסוף חיכה לי עם הדלת פתוחה ונתן לי סטירה בתחת כשכבר הייתי בחדר מדרגות. כל הזמן הזה אני עם פרצוף של רצח בעיניים. במכונית בכיתי קצת ושלחתי לו הודעה כועסת. אני רטובה לגמרי והולכת לאונן על זה. מקווה שהוא יאונן על זה גם.

לפני 4 שנים. 27 ביוני 2020 בשעה 8:25

הברמן החמוד בדיוק הלך. נראה לי שיש לי מעריץ חדש. מקווה שיצא לי מזה עוד הרבה. היה נחמד עם הברמן בסך הכל. זין נאה ורצון להוכיח את עצמו, אז הוא עשה את הקטע הפורנוגרפי של לרדת לי המון זמן ואז לזיין לי את הפה ואז לזיין אותי מיסיונרי ואז בדוגי ואז להפוך על הצד ואז להרכיב אותי ואז להפוך אותי לריברס קאוגרל ואז דוגי שוב ואז מיסיונרי שוב ואז דוגי שוב ואז להוריד קונדום ולתת לי למצוץ ואז זיון שדיים ארוך ואינטנסיבי . אז השלמתי כבר את הפנטזיהכשביקשתי שיגמור לי על הפנים. הוא גמר בין השדיים שלי, חצי השפריץ לי לתוך הפה וחצי על הסנטר והשדיים. השפיך היה דליל.

הפילוסוף מאוד מאוד בקטע של סקסטינג. הוא קיבל את הפוסט הקודם בוואטסאפ ושלח לי בבוקר הודעות חרמניות. עכשיו אני שולחת לו תמונות של איך הכוס שלי נראה אחרי שהיה מלא במשך כמה שעות רצוף. הוא קיבל גם את כל העדכונים שכתבתי כאן. הוא מתוסכל מינית אבל אני לא יכולה לבוא כי זה סופ"ש שלו עם אשתו.

כשאני בתקופות של מאניה אני גם ישנה פחות. הסתפקתי בשלוש שעות הלילה. לא יודעת איך ארדם שוב. צריכה שיגמרו אותי היום. אלה הרגעים שאני הופכת לטורפת. עוברת על אנשי הקשר בטלפון ותוהה את מי מהם לשלוף, או אולי לרדת לרחוב, להתכופף ולהרים את החצאית ושפשוט מי שעובר ידפוק אותי וימשיך הלאה.

לפני 4 שנים. 27 ביוני 2020 בשעה 1:05

גם אחרי כל השנים, לפעמים פלורנטין עדיין מפתיעה אותי. התעוררה בי חרמנות מהסוג המטריד והאהוב לא פה כל סוף השבוע. שמתי גופיה ומכנסי דפוק אותי בלי כלום מתחת וירדתי לפאב בקצה הרחוב. השלט דלק באורות נחמדים אז ירדתי במדרגות, אבל אז ראיתי שהאורות היו כבויים ואין מוזיקה. היתה תנועה בצללים ופחדתי לרגע... זה היה הברמן האחרון שהרים כיסאות בערמה. בחור צעיר, אולי בן 25. גופיה שחורה וזרועות יפות כמו שאני אוהבת אותם. הוא אמר לי שהם סגורים. אמרתי לו שחבל, רציתי לשבת כאן קצת. הוא הזמין אותי לשבת בזמן שהוא סוגר אבל שאין בר ואין מוזיקה. נהיה לי קר מהמזגן שעדיין דלק בשיא העוצמה. אמרתי לו שקיוויתי שאני יכולה לקבל ממנו משהו מאחורי הבר. הוא אמר מותק, את יכולה לקבל מה שאת רוצה. אז הלכתי מאחורי הבר ובחרתי טקילה מסוג יקר ומזגתי לי כוסית! הוא בא והצטרף אלי בינתיים אבל לא התקרב, רק נשען על הבר והסתכל. אז פשוט הורדתי את המכנסונים ונתתי להם ליפול לרצפה. חיטטתי בתיק והוצאתח קונדום והנחתי אותו על הבר. הוא עשה אותי מאחורה, בהתחלה עמוק ולאט, והתפלא שגמרתי בתוך בערך חמש עשרה שניות. אמרתי לו להמשיך. הוא הגביר את הקצב, ובסופו של דבר גמר בגניחות, אחרי שכבר היתה לי אורגזמה שניה. הורדתי את הכוסית בבת אחת אחרי זה. לקחתי את הטלפון שלו והכנסתי את המספר שלי. אמרתי לו שאני גרה פה קרוב ואני לא הולכת לישון בזמן הקרוב. הרמתי את המכנסונים והלכתי איתם לכניסה ויצאתי החוצה. קצת פחדתי אבל רציתי שיראה שאני חסרת פחד. מיד אחרי דלת היצאה עצרתי ולבשתי אותם. לא סגרתי את הכפתור כי אמנם עשיתי לו הצגה אבל אני גם באמת זונה מזדיינת. הו שלח לי הודעה לפני חצי שעה. אני עדיין מחכה. אני לובשת רק את הגופיה והכפכפים שהוא ראה. מקווה שיחשוב שהלכתי עירומה הביתה. אשקר ואגיד לו שכן, אעמיד פנים שלא אכפת לי. אני מקווה שהוא יזיין אותי עוד הרבה הלילה.

לפני 4 שנים. 13 באפריל 2020 בשעה 12:04

השכנה מלמעלה בלתי נסבלת. הנה שיחה שניהלנו לפני שבוע:

אני: "וואו, אם הייתי גרה בנפרד מהחבר כמוך הייתי משתגעת!" [או מזדיינת עם בעלה הלוהט של חברה מהבניין]

היא: "כן, זה קשה אבל מסתדרים. את ובעלך נהנים, אני שומעת..."

אני: "כן, ביום שבת הוא יצא למכולת לרגע [ולזיין אותך] וכשהוא חזר פתאום לקח אותי למיטה, זה היה מדהים!" [והיה לו טעם של הכוס שלך]

היא: "מממ הממ..." (עיניים מבריקות בנוסטלגיה)

אני: "חבל שאי אפשר לחלוק, שמי שיש לה תיתן למי שאין!" [למה שלא תשקשקי מפחד לכמה זמן?]

היא: חה חה צחוק מזויף

אני: (שתיקה מביכה, מסתכלת לה בעיניים במבט שפחות ממנו גרם לגברים להוריד לי את התחתונים)

היא: "אז איך שרדת את השבועיים שהייתם בנפרד?"

אני: "שיחות וידאו וסקסטינג בעיקר..." [ולהזמין גברים אקראיים שיפתחו אותי]

היא: "מה עם א', היה לך משהו איתו?"

אני: "מה פתאום, כלומר בעבר ברור, היה בינינו קטע, אבל עכשיו אני אישה מהוגנת!" [ואין מצב שאת מגלה על מצבנו המשפחתי לפני שאני מזיינת אותך, אז תרגיעי עם נסיוות החקירה]

היא: "פחחח טוב מהוגנת אף פעם לא היית."

אני: (צוחקת) "היו לי זמנים יותר פרועים..." [לפני חודשיים למשל הלכתי להופעה כי קיבלתי טיפ שאחד מהמופיעים דוש מניאק, ובאמת נדפקתי כמו בובת מין באותו לילה]

היא: "אבל באמת, אף פעם לא בגדת בו?"

אני: [כשנזיין אותך ביחד זה יראה ככה:]

היא: בלה בלה בלה, עוד ניסיונות לרמוז לבגידות...

אני: (שמה לה יד על הירך, מלטפת) [אולי ככה?]

היא: בלה בלה בלה במקומך הייתי בוגדת, נכון שאת בוגדת, יש לך גוף מהמם, איך כולם בטח רוצים אותך בלה בלה בלה

אני: [ככה]

היא: מפליגה לסיפור על מישהו מהעבודה שבגד באשתו עם מישהי אחרת מהעבודה וכולם ידעו

אני: (יד על הירך עולה למעלה, מנסה להבין איפה קו התחתונים מתחת לטריינינג או שהיא לא לובשת תחתונים)

היא: טוב נראה לי שאלך לשלוח מיילים שאני צריכה! תודה שבאת ביי!

איך אפשר לא להשתגע??

שמחה אבל שהצלחתי להשתמש במנוי הזהב למטרה טובה ביום האחרון!

לפני 4 שנים. 26 במרץ 2020 בשעה 2:29

אז הנה מה שקרה מאז הערב - אריה (לא אריק!) שעברה כבר יותר משנה מאז שזיינתי אותו, שלח לי "איך אפשר לא להשתגע מהסגר הזה?! מילא אם היינו שכנים..."

למקרה שלא קראתם את הפוסט ההוא, הזדיינתי איתו אחרי מסיבת מונדיאל של העבודה, ועכשיו צחוק הגורל - הוא קודם וכעת הוא הבוס של הבוס שלי. כן כן, האפי האוור של ימי חמישי מתחיל בברכה של הגבר ששפשף את הזין שלו בשדיים שלי. חוץ מלאחרונה כמובן כי כולם "עובדים" מהבית.

אני עונה לו "יש לי המון שכנים מעולים, מה לך אין נשות הייטק משועממות בבניין היוקרה?"

הוא: "לא מתחשק לי משועממת, מתחשק לי מישהי שיודעת לזוז."

בשלב זה אני מבינה שלבחור אין בעיה לתת לי להחזיק את גורלו בידי, להזכירכם כל זה בוואטסאפ מתועד... אבל מי אני שאחסום גבר נאה בדישו? בחיים לא אמרתי לא כשזה היה רעיון טוב. אז שלחתי לו וידאו שלי מקפצצת מול המראה בכותונת דקיקה מול המראה לקול girls just wanna have fun. הצחקתי את עצמי מאוד באותו הרגע. האהוב כמובן מקבל עידכונים שוטפים ועוזר לי להגביר את הלהבות. אני מספרת לאריה על ביקור ה"שכן" שהיה בעצם א', כולל תיאור של ההרגשה של כלי הפגז האדיר שלו מרחיב אותי מבפנים. לאריה אין הרבה מה לומר בתמורה אז הוא שולח דיק פיק. בשלב זה אני מקלידה על הגב והאהוב נעוץ בתוכי. האהוב נותן משימה שאשלח לאריה הודעות קוליות. אריה מקבל אותי מתנשפת, מתארת לו כמה אני זקוקה לזין שלו. הוא די בשוק, אבל מתעשת ומתחיל לשלוח לי הודעות משלו. האהוב יוצא ממני לרגע כדי שאצלם תמונות של הכוס הפתוח שלי.אפשר לראות פנימה. אריה גומר באותו הרגע בערך... אני טיפה אחרי, גונחת על הזין של האהוב.

זה מציין את תחילתו של לילה שנגמר רק לפני שעה בערך. אני גמורה, התחת שלי דולף זרע, הציצים שלי עם סימני נשיכה אדומים, ואני עדיין חרמנית. משתגעת למעשה.האהוב בחלום השביעי. שלחתי עוד הודעה לאריק עם תמונת גוף עירום והכרזה שהכוס שלי בוער. אבל הוא כנראה גם ישן. מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה. אני חיה שוב, בבת אחת.

לפני 4 שנים. 25 במרץ 2020 בשעה 19:16

וואי, איזה שבועיים קשים. אחרי קצת הרפתקאות בסוף השבוע הראשון יצא שכל שאר הזמן נשארתי בבית, טחנתי חטיפים ועליתי שני קילו. הפילוסוף הגיע וזיין אותי קצת אבל זה בקושי התחיל לספק אותי. ברגע שהאהוב שמע על המפגש בין א' לבין השכנה מלמעלה הוא הבטיח שיתן לי משימות בכל יום אבל שכח מזה ושנינו שקענו לחוסר פעילות ודיכאון. אתמול הוא חזר הביתה והיינו סוף סוף ביחד. זה היה מטורף - למרות שהוא בחו"ל כל הזמן, כמעט אף פעם לא קורה שאנחנו לא נפגשים מעל שלושה שבועות. המפגש היה מרגש בשבילי, והראה לי משהו לגבי הזוגיות שלנו - כשאני נמוך נמוך, בלי כוח לכלום, האהוב הוא זה שאני רוצה איתי. לא גברים מתוחכמים שמנסים להרשים אותי או דושים דבילים שמדגדגים לי בין הרגליים, אלא האהוב שמנשק אותי, קושר אותי, חונק אותי, חודר אלי ומחבק אותי חזק חזק עד שאני נרדמת. אני יודעת שאני זו שהייתי פה כל הזמן, אבל עדיין מרגישה שכרגע חזרתי הביתה.

חוץ מזה האהוב שלח הבוקר הודעה לשכנה וכתב "מזל שאני במרחק של פחות ממאה מטר ממך," אז אני מקווה שנחזור לשידורים כרגיל בקרוב. :)