לפני 8 שנים. 12 ביולי 2015 בשעה 8:46
שמח!
לא יודע להסביר.
כבר חודש רצוף.
אולי משהו לא בסדר?
אצל פולנים זה סממן בטוח למחלה קשה וחשוכת מרפא.
אני חייב עזרה ואבחון דחוף.
למשל כך נראה הבוקר שלי היום:
פותח את הדלת ורואה את שקית הזבל ליד הדלת של השכנה שלי.
כמו כל בוקר לאחרונה אני אוסף את השקית ומוריד לאשפה
ומרגיש שאוחח כמה אני אוהב אותה
היא חברה טובה.
במדרגות פוגש את הזקנה המרושעת מהועד.
״בוקר טוב שולה, את נראית נהדר״
בפרצוף חמוץ טיפוסי היא עונה ״כן כן, הבטחת שתשלם את יוני כשתחזור מחו״ל״
ואני יודע באותו רגע ממש
שאי אפשר שלא לאהוב אותה
בקופיקס עומדת מולי אישה נעימה עם ריח טוב.
היא מסתובבת ואני אומר לה שהשמלה שלה נהדרת והריח הטוב שלה מנעים לי את ההמתנה.
אנחנו יושבים עם הקפה שלנו וצוחקים וכיף.
בדרך חזרה המוכר המקסים בחנות תיקים צועק לעברי
״אחי, בוא בוא כפרה בוא תשתה משהו״
״שתיתי כבר אח יקר אבל אני בא לתת לך חיבוק״, אני צורח מהמדרכה ממול
אחח, אין עליו. הוא מקסים. משוגע עליו.
וואו איזה בוקר,
הצבעים סביבי ממש עזים
אפילו החבר הציני בעבודה, שמסביר לי שהמוח שלי פשוט מפריש עכשיו כמויות גדולות מהחומר הנכון, גם הוא לא יכול לקלקל לי.
שמישהו יעצור אותי כי עוד שניה אני מתחיל לחבק עצים.
אולי אפילו להתיישב על קקטוסים.
מרגיש שהמציאות מפלרטטת איתי ואני מזמין אותה לרקוד.
בואי מציאות יקרה, לריקוד סוער במיוחד
ותסערי כמו שאת יודעת.
תהיי פשוט מורכבת.
אוהב את הריח שלך.
אוהב את הזעף שלך.
אוהב את העממיות האצילית שלך.
אוהב אותך מלטפת את פני באחת
ואוהב שהשיניים שלי רועדות מהסטירה בשניה.
אני שלך.
עשי בי כרצונך.
ממש עכשיו אמא שלי התקשרה ואמרתי לה שאני כבר מספר שבועות שמח ופשוט בעננים.
היא ענתה: "יופי חיים שלי. הכל בסדר?"
