עלילות המדען הקינקי

הכרנו פה בכלוב לפני 9 ימים בשעות הצהריים, השעה היית 16:00 בצהריים שמצאתי את הפרופיל שלה.
התחלתי לקרוא את הבלוג שלה ולא יכולתי להפסיק עד שסיימתי אותו.

ב16:42 כבר שלחתי לה הודעה - הזמנתי אותה להסתכל על הבלוג שלי, לראות חוויה דומה מהפרספקטיבה של הנשלט.
ב16:43 היא ענתה לי - אקרא ואחזור אלייך בהמשך.

כעבור שבוע קיבלתי ממנה הודעה שהיא קראה את הבלוג ושחלקו מצא חן בעיניה ושאלה לשלומי.
החלפנו כמה הודעות פרטיות פה בכלוב ועוד באותו יום עברנו לדבר בטלגרם, זה היה לפני יומיים.

היום - 48 שעות אחרי הייתי בבית שלה על ארבע בזמן שהיא מזיינת אותי בתחת.

הכל התחיל אצלה בבית בשעה 9:30 בבוקר בדיוק, היא היית יפיפיה.
נפגשנו לכוס קפה ודיברנו קצת, חלק מהמפגש שלנו היה לצאת לכמה סידורים ביחד, דיברנו וצחקנו, הייתי מהופנט ומחושמל ממנה.
כל פעם שהיא נגעה לי ביד הרגשתי זרם חשמלי.
כל פעם שהיא נגעה לי בגב, הרגשתי זרם חשמלי.
כל פעם שהיא חייכה אלי, הייתי מהפונט אליה.

וככה זה נמשך, בסידורים - מדברים וצוחקים.
ואז חזרנו אליה הביתה, אכלנו ארוחת בוקר ביחד, והשיחה המשיכה להיות קולחת, חברית, מצחיקה ומעניינת.

השעה היא 13:00, אנחנו חצי שעה לפני הרגע שבו היא מזיינת אותי בתחת, המתח המיני בינינו מגיע לשיא.
אנחנו יושבים בסלון שלה - היא יושבת על הספה בסלון ואני על השטיח לרגליה, רואים קליפ מוזיקה של שלומי שבן שפתאום היא מתחילה לחנוק אותי, למשוך לי בשיער, להביא לי סטירות ולהכניס לי אצבעות לפה.

ואני מתמסר אליה, מתמסר למגע שלה, משחרר את השליטה, מפסיק לחשוב - ומתמסר.

אני מוצץ את האצבעות שלה בתשוקה, אני ממש מתאמץ ומגיע עד גבול היכולת שלי, עד הרגע שבו נהיה לי כבר רפלקס הקאה.

היא מחייכת עלי ומסתכלת לי בעיניים - אני מתמסר אליה, היא מחייכת ונעמדת מהר.
היא תופסת אותי בשיער ומושכת אותי אל חדר השינה, זורקת אותי על הבטן ומורידה לי את המכנסיים והתחתונים.

הזין הנעול שלי נחשף בפניה והיא צוחקת ותופסת לי את הזין ומועכת, אני מתקפל וצווח מכאב.
היא משחררת ונותנת לי לנשום ומביאה לי סטירות עדינות בביצים, אני מתקפל כולי.

הטיפול המסור שלה ממשיך - סטירות, חניקות, משיכות שיער, דחיפת אצבעות, ספאנקים.

אני הולך לאיבוד בתוך המגע שלה, אני לא חושב על דבר.
אני בתוך המגע שלה, מתמסר לה, גונח מכאב והנאה.

עם כל גניחה שלי העוצמה והתדירות עולות, עד שהכל נפסק.
שקט, אני פותח את העיניים ורואה אותי מולי.

היא מביאה לי נשיקה ואני צמא לה, צמא לשפתיים שלה, צמא לתשומת הלב שלה, צמא לחיבה שלה.
היא יורקת לי בפנים ומסובבת אותי על הבטן.
אומרת לי לא לזוז ומתכופפת.
הלב שלי פועם, אני מתרגש, הזין שלי פועם בכלובון, אני גונח קלות.

היא מלבישה על עצמה את הריתמת סטרפאון ומחברת את הזין שלה, הוא יותר גדול מהזין שלי.

היא מתחילה לזיין אותי בתחת, אני גונח חזק, בהתחלה כואב לי, ואז אני נפתח.
היא מגבירה קצב וגם אני מגביר קצב, מתחיל לזוז לפי התנועות שלה.
מרגיש את הזין שלי עם הכלוב מתנדנד קדימה ואחורה לפי הקצב של האגן שלה.

היא גומרת פעם אחת, היא גומרת פעם שנייה.

עשר דקות מאוחר יותר אני מוצא את עצמי מתחתיה מלקק לה את הכוס בזמן מועכת לי אותו על הפנים.

היא לוחשת לי "ילד טוב, כל הכבוד, אני גאה בך" תוך כדי שהיא עושה את זה - אני מרגיש חשמל בכל הגוף, אני  רועד כולי ומלקק במרץ.

לא חושב על כלום, מרגיש במקום, מרגיש מאושר.

עברתי הרבה שלבים בזמן שרכבתי על הדילדו הורוד והורידי, בהתחלה זה היה ממלא, אחרי זה הפך לכואב, אחרי שנכנסתי לקצב זה הפך לנעים.
נהניתי מהתחושה שלו נכנס ויוצא, ממלא אותי לעומק.
נהניתי מהתחושה של הזין שלי שנאבק בכלובון, ומפסיד.
נהניתי מהמבט המשועשע והאכזרי שלה על המסך שמולי.
נהניתי מהתחושה של האורגזמה שנבנית אי שם במרחקים, הרגשתי כאילו צונאמי מתקרב, כאילו הוא הולך לסחוף אותי.
אבל אחרי מה שהרגיש כמו שעות, התחלתי להתעייף. האורגזמה הלכה לאיבוד, שרירי הרגליים התחילו לשרוף, התחת שלי שרף, הזין שלי כאב בכלובון.
החוויה הפסיקה להיות נעימה והפכה להיות כואבת.
נראה שהיא שמה לב, "למה הפסקת כלבלב?" היא שאלה.
לא היית לי תשובה טובה, כל מה שהצלחתי לפלוט היה משפט אחד, משפט אחד שנאמר בתסכול מיני ענק –  "אני לא מצליח לגמור!"
"אוי מסכן שלי, אתה לא מצליח לגמור? מה היית עושה כדי לקבל את המפתח שלך בחזרה?"
ואז היא הוציאה שרשרת מתחת לחולצה, שרשרת עם מפתח קטן.
מפתח אל הזיקפה המיוחלת, מפתח אל האורגזמה שאני כל כך רוצה, מפתח אל האושר.
"אם אתה רוצה את המפתח הזה בחזרה מתישהו, הגיע הזמן שתפסיק להתמקד כל כך בזין שלך, אתה מתייחס למיניות שלך באופן שטחי, אתה לא צריך לגעת בזין שלך כדי לגמור, ובכלל.. לגמור זה לא האישיו, אבל יש לך מזל שאני אמינה, הבטחתי לך שאלמד אותך איך לקבל אורגזמה כמו כלבלב. אז כדי מאוד שתציית, ועכשיו – תמשיך לרכב, ויותר מהר".
עשיתי כדבריה, המשכתי לרכב על הדילדו, הזין, התחת, הרגליים. הכל כאב.
ואחרי כמה דקות, הכאב התחלף בסבל, ואחרי כמה דקות הסבל התחלף בעונג.
הייתי באקסטזה, המשכתי יותר ויותר מהר.
מתעלם מהכאב, מתעלם מחוסר הנוחות, מתעלם מהעולם החיצוני.
כל מה שאני מתרכז בו זה להביא את הדילדו הורוד והורידי אל הנקודה הנכונה, הנקודה הזו שכל פעם שהוא פוגע בה אני מרגיש את האורגזמה מתקרבת.
יותר חזק, ויותר מהר, וכאילו מרחוק, והרגשתי את הזין והכלובון מתנדנדים בחוזקה, שמעתי את רעש המנעול המתכתי פוגע בכלובון, אבל כל זה היה רחוק, רחוק ולא משנה.
הדבר היחידי שחשוב היה להביא את הדילדו לנקודה הנכונה.
ופתאום, משום מקום.
זה הגיע.
אורגזמה עוצמתית, סוחפת, אורגזמה שמעולם לא חוויתי כמוהה, מרעידת גפיים, מגלגלת עיניים.
אורגזמה כמו של נשים, עמוקה, אמיתית, מהאלה שתמיד קינאתי בהן. לא שיטחית כמו שתמיד אנחנו הגברים גומרים.
קרסתי על הדילדו בישיבה, כל הגוף שלי עליו, מרגיש אותו ממלא אותי מבפנים.
"כל הכבוד מתוק, ידעתי שאתה מסוגל, ועכשיו תלקלק הכל כמו כלבלב טוב"
רק לשמוע את המילים האלו התחילו להקשות את הזין הרפוי שלי בחזרה, התחלתי ללקק.

אני יושב לבד בבית, חרמן נורא.
אני שולח לה הודעה "היי, ערב טוב גבירתי. מה שלומך היום?"
וממתין...
הזמן עובר כל כך לאט, והחרמנות שלי רק מתגברת.
והיא? היא לוקחת את הזמן.
כעבור חצי שעה אני מקבל ממנה הודעה "מעולה, אוננתי כמה פעמים, משעמם בהסגר, אה? איך אתה כלבלב?"
היא יודעת איך אני, היא לא באמת צריכה לשאול.
חרמן, נואש, נעול בכלובון.
והמפתח? אצלה.
ומתי הפעם האחרונה שהוא שוחרר? זה קל, מתי שהתחיל ההסגר נפגשנו בפעם האחרונה, זה היה באזור 20 למרץ.
ומאז? נעול, חרמן ונואש.
"בהתחשב בנסיבות גבירתי, מצבי לא רע, אני מתגעגע לגעת בזין שלי, אני מתגעגע לגמור, אני מתגעגע להחליט מתי אני זוכה לגמור"
שלחתי את זה מתוך ייאוש, הרי ברור לי שאין מה לעשות, היא לא תגיע עם המפתח, ואני עשיתי טעות ולא שמרתי מפתח ספייר ולכן.. אין מה לעשות.
"אתה יודע איך כלבלבים גומרים חמוד? היום אני אלמד אותך. הם עושים את זה בלי לגעת בזין, הם עושים את זה בזמן שהם נעולים בכלובון, והכי חשוב – בזמן שהם רוכבים על דילדו ורוד. לך תביא אותו כלבלב"
הייתי כל כך חרמן שהחלטתי שאין לי דבר טוב יותר לעשות גם ככה, אין דרך אחרת להפיג את החרמנות, הדרך היחידה – להקשיב להוראות שלה.
הלכתי למגירת הצעצועים שלי, הוצאתי את הדילדו הורוד הגדול, הזה עם הורידים הריאליסטיים, הוא ענק. הוא יותר גדול מהזין שלי גם אם אהיה משוחרר מהכלובון ואסניף ויאגרה, הוא פשוט ענק.
להחזיק אותו ביד מרגיש מאוד מביך, הזין הורוד הזה, שיותר גדול מהזין שלי לפחות פי שתיים, אני הולך לרכב עליו היום.
"הבאתי את הדילדו הורוד שאת אוהבת גבירתי, הזה עם הורידים"
הפעם היא לא ביזבזה זמן, תוך רגע היא שלחה לי לינק לשיחת זום עם ההודעה הבאה:
"נפלא, אני רוצה שתעלה לשיחת הזום ששלחתי לך, תכוון את המצלמה ככה שאראה אותך רוכב על הזין הורוד שלי, אני רוצה לראות את הזין העלוב שלך קופץ, אני רוצה לראות איך אתה גומר בלי ידיים בכלל, רק מלרכב על הזין שלי"
הרגשתי כל כך פאתטי, אפס, מושפל.

שימנתי את הדילדו במלא חומר סיכה, הבאתי שרפרף קטן לשים אותו עליו, והתחלתי להתיישב על הדילדו הורוד והורידי, לאט לאט.
שהוא כולו היה בתוכי והרגשתי את תחושת המילוי הזו, הרגשתי את הזין שלי נאבק בכלובון המתכת.
ברגע הזה, ברגע השיא, פתחתי את הלינק לשיחת הזום וראיתי את הפנים שלי.
החיוך המקסים שלה.
העיניים המשועשעות שלה.
"תתחיל לרכב" היא אמרה.

והתחלתי.

האורגזמה עברה, הגוף שלי הפסיק לרטוט, הזין שלי הפסיק לנזול, השרירים נרפו.
ההשפלה הכתה – הדילדו הוורוד בתחת, העובדה שאני נעול, החיוך הענק שמרוח על פניה.
התחלתי להסמיק יותר ויותר, הרגשתי את החום והאדמימות בלחיים שלי.
ופתאום זה הכה בה "היא אמרה ללקק את הכל?!"
לפני שהספקתי להתחיל למחות היא כבר העבירה את האצבעות שלה בתוך השלולית של הזרע שנוצרו על הבטן שלי, טבלה אותן, אספה מלא זרע, אמרה לי "פתח את הפה כלבלב" והכניסה לי את האצבעות לפה ואמרה לי "תנקה אותן, טוב טוב". ואני ליקקתי וליקקתי, לקח בערך 5 או 6 פעמים כאלה שהיא טבלה את האצבעות שלה בשלולית הזרע שלי, ואני מצצתי וליקקתי כל טיפה.
הרגשתי מושפל, אפס.
לא נהניתי מזה, אבל גם לא לא נהניתי מזה.
הרגשתי רע, הרגשתי מלוכלך, הרגשתי מגעיל, במקביל – הרגשתי.. במקום. הייתי איפה שהרגשתי שאני אמור להיות – הזונה הקטנה שלה.
עכשיו שהיא סיימה את שלולית הזרע היא הסתכלה עלי במבט רציני "עכשיו אחרי שסיימנו את טקס האורגזמה שלך, אני מקווה שנהנית ממנה, כי לא תקבל אחת נוספת בקרוב. וחוץ מזה – עכשיו זה זמן העונש."
עונש? חשבתי שללקק את הזרע שלי היה העונש שלי – הייתי נאיבי, מסתבר שללקק את הזרע זה תנאי לאורגזמה. העונש מגיע בגלל שלא קיבלתי אישור, אוי ווי זמיר.
"ואני יודעת בדיוק איזה עונש מגיע לך מתוק, חכה פה ואל תזוז."
היא הלכה לכמה דקות וחזרה עם שקית קטנה מזמש שחור, היא הוציאה משם שלוש נרות – אחד בצבע אדום, אחד כחול ואחד ירוק יחד עם מצית קליפר.
היא הדליקה את הנרות ושמה אותם לידנו, אני עוד שכבתי על הגב, האש מהנרות עשתה אווירה מעניינת בחדר, ראיתי את האור מהלהבות מלטף לה את הפנים – היא יפיפיה.
פנים עדינות, חיוך מקסים, עיניים נוצצות.
"אתה מוכן כלבלב?"
לפני שהספקתי להגיב, היא לקחה את הנר האדום, הרימה אותו מעלי, והתחילה לטפטף עלי שעווה – פאק!
כל טיפה שפוגעת היא שורפת, נעימה, מכאיבה.
כל טיפה מכילה גם את הכאב וגם את הרוגע.
כל טיפה שפוגעת מפקסת את כולך לאזור כל כך קטן, כאילו אין דבר חוץ ממנו.

וככה היא המשיכה, לצייר עלי באמצעות הנרות שלה, טיפה אחר טיפה, עד שהשמש זרחה.

מצצתי, בהתחלה בחוסר חשק, אחרי זה בקצת יותר התלהבות, ואז שוב בחוסר חשק, די נמאס לי להשתעל, להיחנק, להרגיש את הדילדו דוקר לי את המאחורה של הגרון ומדליק לי את הרצון להקיא.
איך נשים עושות את זה? כל כך קשה, משפיל, מכאיב. לא ברור מה כואב יותר, האגו או הברכיים.

אחרי מה שהרגיש כמו נצח נראה שהיא הייתה מרוצה, היא חפנה את הזין הנעול שלי, מעכה לי את הביצים.
"אתה כבר מתחרט שאתה פה?" היא שאלה
"לא גבירתי, אני לא מתחרט, אני נהנה מכל רגע, אני משתוקק לשרת אותך" אמרת ובקושי זיהיתי את הקול שלי, כנוע, שבור, צייתן.
"טוב מאוד חמוד, עכשיו אחרי שמצצת כל כך טוב, אני רוצה לראות איך אתה בלקבל זיון, שכב על הגב ותחזיק את הרגליים עם הידיים מאחורי הברכיים"
שכבתי כמו שהיא אמרה לי, הרגשתי את הזין שלי מתדלדל מהגוף, זה הרגיש עלוב ומשפיל. הוא היה קשה כמו אבן, אבל לא יכול לקבל זקפה.
החוסר אונים – אני לא יכול אפילו לשחרר אותו, גם אם אני מאוד מאוד רוצה, אני פשוט.. לא יכול.
התחושת חוסר אונים הקשתה אותי אפילו יותר ודחפה אותי חזק יותר אל הכלובון.
סטירה פוגעת לי בביצים, ועוד אחד.
פאק זה היה כואב, לרגע ראיתי כוכבים.
יד מועכת אותם, פאק איזה כאבים, זה נהיה רק גרוע יותר.

"אתה מוכן מתוק?" היא אומרת תוך כדי שהיא מועכת לי את הביצים, אני מתפתל ובקושי מצליח להגיד כן.
היא מקרבת את הדילדו אל התחת שלי ומתחילה לעסות אותו מסביב תוך כדי שהיא נוגעת לי בכלוב, מוודאת שאני לרגע לא נהיה רך, שאני כל הזמן דוחף את הזין אל תוך המתכת.
היא מורחת את הדילדו בחומר סיכה ומתחילה להכניס את הקצה פנימה, זה לא לגמרי נעים, זה לא לגמרי כואב, אבל אני לגמרי בתוך זה.
ביד אחת היא מסובבת לי את הפטימה השמאלית וביד אחת נוגעת קלות בכלובון ותוך כדי היא מתחילה לזיין אותי, בהתחלה לאט וקצר, אחרי זה התנועות מתארכות, היא מגיעה יותר ויותר עמוק, זה יותר כואב. תחושת מילוי עצומה. אני ברקיע השביעי – איך שהיא נוגעת לי בזין, חונקת אותי קצת, מזיינת אותי, מביאה לי סטירות.
הכל מתערבב, אני לא מצליח לחשוב, אני לא מצליח לבודד שום חוויה.
אני מתחיל להזיז את האגן יותר ויותר כלפיה, דוחף את עצמי אל תוך הדילדו הורוד שחודר אלי, אני גונח יותר ויותר.
אני לא יודע מאיפה, אבל אני מרגיש את האוגזמה נבנית.
הזין שלי נעול, לא נגעו בו כמו שצריך כבר כמה שעות, מזיינים אותי בתחת, מכאיבים לי, משפילים אותי.
ואני? אני גומר על הבטן של עצמי. היא מפסיקה הכל וצוחקת "אלף, לא קיבלת אישור. בית, כדאי מאוד שתהיה מוכן ללקק את הכל."

אני יושב לבד בחדר חשוך, האוזניות על הראש מנגנות מוזיקה קלאסית, רק האור הכחלחל של המסך מאיר את הפנים שלי.
אני יושב בצ'אט של הכלוב ומנסה לשלוח הודעה לכל אישה שמופיעה לה בטייטל "שולטת", זה לא עובד כל כך טוב.
רובן לא עונות לי, וגם המעט שעונות – לא מתעניינות בדבר פרט לארנק שלי.
השעה כבר 3 בלילה, אני עייף, חרמן ודי נמאס לי.
פתאום מגיעה לי הודעה פרטית באתר, בהתרגשות אני פותח אותה – "לא רע הסיפור שלך בבלוג, אמיתי או פנטזייה?"
זו שאלה מעניינת, והתשובה היא קלה – פנטזיה, הכל פנטזיה. לא הגשמתי כלום, יש לי צעצועים, וזהו. השימוש היצירתי בצעצועים האלה בסיפורים שלי הוא לא יותר מפנטזיה.
אז נכון, יש לי הרבה צעצועים – יכולתי לסדר אותם בתוך ויטרינה ועוד היה נשאר קצת מקום לכלי חרסינה, אבל זה לא אומר שיש לי ניסיון. פשוט אומר שהיד של קלה על ההדק של הקנייה.
אמרתי לה את כל זה, היא צחקה עלי וקראה לי חמוד.
אמרה שעם כזה סגנון כתיבה מעניין לה להכיר את האדם שמאחורי המסך, האדם שמאחורי הפנטזיות.
אמרה לי שיש לי הזדמנות אחת ויחידה להגיע – היום בלילה, עכשיו.
"אבל גבירתי, השעה היא 3 בלילה, איך אני אגיע אלייך, ונורא מאוחר, אולי מחר?"
חיכיתי בסבלנות, יצרתי קשר עין אינטנסיבי עם האתר, רק לקבל את האדומה בחזרה ממנה.
אחרי מה שנראה כמו נצח היא הגיע – "תגיע עכשיו, הכתובת שלי היא רחוב יפו 42, יש לך חצי שעה, תביא את כל הצעצועים, תתקשר שאתה למטה למספר הזה..."
נראה שיש לנו חוסר בתקשורת, אני עייף, אני חרמן, אני רוצה לאונן וללכת למיטה.
אני מדליק את סרט הפורנו החביב עלי, איפה שיש נשלט נעול בחגורת צניעות וסטרפאון שמולבש לו על הפה והוא מנסה לזיין מישהי בזמן שהיא צוחקת עליו ומפליקה לו בכלוב צניעות, אני מתחיל לאונן.
פתאום אני מבין – זה פתטי.
אני מאונן פה על סיטואציה מפוברקת לחלוטין, בזמן שיש לי הזדמנות פז לקבל את הדבר האמיתי.
אני רץ מהר ואורז את כל הצעצועים שלי, פלאגים, חבלים, שוט, פלאג מתנפח, סטרפאון, הכל!
את הכלובון המתכתי אני מלביש מהר על הזין, נראה לי שהיא תהיה מרוצה.

אני עולה על האופניים ונוסע מהר לכתובת שקיבלתי ממנה, תל אביב מתה בשעות האלה של הלילה, אני מגיע תוך כלום זמן וכבר עומד מתחת לבית שלה ומסדיר את נשימתי.
אני שולח לה הודעה "היי.. אני פה למטה, אפשר לעלות?"
לפני שאני מקבל תשובה, אני שומע אותה באינטרקום, "תעלה כלבלב, קומה שלישית, דלת מימין למדרגות" והדלת נפתחת.
אני מתחיל לטפס, הלב שלי דופק, הפרפרים בבטן משתגעים.
אני מגיע לדלת, בא לדפוק בדלת והיא נפתחת, היא עומדת מולי – מעט מבוגרת ממני, שיער בלונדיני מתולתל, עיניים חתוליות, חיוך מרושע.
"בוא תיכנס תיכנס" היא זזה הצידה ומפנה לי את הדרך להיכנס.
הדירה שלה.. רגילה, אין צעצועי מין מפוזרים בכל מקום, אין צלבים, אין דילידויים על הקירות. אם הייתי פוגש בה ברחוב לא הייתי מנחש לעולם שזאת היא.
אני הרי חיטטתי לה בבלוג, אני יודע מה היא אוהבת לעשות. לנעול, להתעלל, להשפיל, לקשור. להכריח את הנשלטים שלה ללקק זרע, להכריח את הנשלטים שלה לזיין נשלטים אחרים שלה.
יש לה פנזטיות אפלות.
והנה אני פה איתה לבד, כמעט בתול.
כאילו אם לא מחשיבים את הדילדו הורוד שרכבתי עליו לפני שבועיים לבד בבית.
ואם לא מחשיבים כמה סיטואציות דומות.
היא מתיישבת על הספה שלה ומסתכלת עלי, "אז מתוק, רוצה להראות לי את הצעצועים שלך?"
"אהממ.. כן גבירתי" אני אומר, תוך כדי שאני מרגיש מגוחך ומתחיל לפרוק אותם על הספה לידה, בזהירות בזהירות.
"איפה הכלובון שלך?" היא שואלת, ישר מבינה מה חסר.
"עלי גבירתי" עניתי בביישנות.
"או, נפלא! תתפשט ותראה לי"
אני עושה כדבריה, אני מרגיש את האדמומיות בלחיים, את הסומק עולה, הסיטואציה הזו מביכה נורא! פעם ראשונה בחיים שלי שאני עומד עירום מול אישה בזמן שהזין שלי נעול בכלובון צניעות קטנטן ממתכת.

היא בהחלט נראית מרוצה.
"טוב מאוד.. טוב מאוד.." היא אומרת לעצמה.
"רד על ארבע ותתחיל ללקק לי את הכפות רגליים, היה לי יום ארוך, אחרי זה נחשוב מה נעשה איתך"
התחלתי ללקק, בהתחלה לאט לאט, ואחרי זה בהתרגשות עולה ועולה.
כעבור בערך 15 דקות היא הורתה לי להפסיק ולהתחיל לעלות, אל הכוס שלי ולהתחיל ללקק אותו.
כל כך התרגשתי, הרגשתי את הזין שלי נאבק בכלוב מבפנים בכל הכוח, התחלתי לקרב את הפנים שלי והיא פתאום פרצה בצחוק והתרחקה ממני, "נראה לך? כבר?! אנחנו בקושי מכירים", נותרתי מתוסכל על הריצפה לידה.

היא הסתכלה עלי משועשעת, נראה שהיא מתלבטת מה לעשות.
"חכה פה רגע, אני תכף חוזרת" היא אמרה, נעמדה, והלכה לחדר אחר.
היא חזרה כעבור 3 דקות עם זין ורוד ענקי מחובר אליה, "בוא נתחיל מלמצוץ את זה כלבלב, תתחיל!"

מתי בפעם האחרונה זיינו אותי בתחת? השאלה הנכונה יותר היא מתי בפעם הראשונה זיינו אותי בתחת, והתשובה היא קלה – אף פעם.
השאלה הנכונה יותר היא מתי בפעם האחרונה היה לי דילדו בתחת, לזה התשובה היא פשוטה יותר, לפני יומיים שניסיתי לזיין את עצמי בתחת עם בגלל שהייתי חרמן ונעול ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
התוצאה? מביכה, לא נעימה ובגדול – כישלון מוחלט.
"אהמ.. מעולם לא זיינו אותי בתחת מיס, אבל אם להיות כן, ניסיתי לזיין את עצמי לפני יומיים עם דילדו, ולא כל כך הצלחתי."
היא שוב צחקה, אחרי כמה רגעי שקט היא אמרה בקול רם ותוך כדי קשר עין אינטנסיבי – "אתה פשוט לוזר, אפילו את זה לא הצלחת?! יש לך מזל, היום אני אלמד אותך איך מקבלים זין בתחת כמו שצריך, ברור?"
כל הסיטואציה הפכה למאוד מדאיגה מאוד מהר, אני הייתי תמיד הייתי עדין עם פלאגים ודילדויים, הייתי בשליטה, הייתי מכניס אותם לאט, בזוויות שנוחה לי, נהנה מתחושת המילוי ונמנע במידת האפשר מתחושת הכאב. תמיד בסרטים המלכה לורן הייתי כל כך אגרסיבית, תמיד היא הייתה קורעת אותם, דילדו ענק, מהר. אני לא מוכן לזה, תגיד משהו, תעשה משהו! פאק!
"כן מיס – ברור."
"ילד טוב," – לשמוע אותה קוראת לי ילד טוב גרם לי מידית לפרפרים בבטן, זה היה כל כך עוצמתי.
"רד על ארבע, תזחול במורד המסדרון, בדלת השנייה מימינה תיכנס, תמשיך מרחק של 5 צעדים קדימה ותחכה לי על הברכיים עם ידיים מאחורי הגב, ברור?"
חזרתי על אותה התשובה, מתוך תקוות שווא שאולי שאקבל שוב פעם את ה"ילד טוב" שלה, אבל היא פשוט הסתובבה והלכה למטבח.
הסתכלתי עליה הולכת לכמה רגעים לפני שירדתי שרציתי להתחיל להתקדם פנימה – ואו, איזה גוף יש לה, אלילה אמיתית, תחת קטן ומוצק, קימורים אלגנטיים, צוואר עדין וארוך וכתף אחת מבצבצת מבין החולצה שלה שנפלה הצידה, פאק.. מהופנט פשוט עמדתי שם על ארבע.
היא פנתה לתוך המטבח שלי ואני יצאתי מהטראנס והבנתי שאני צריך להתקדם, אחרת היא תראה שהייתי תקוע פה במסדון ומצבי רק יתדרדר, מיהרתי וזחלתי מהר על ארבע אל החדר, נכנסתי פנימה, המשכתי פנימה מרחק של מה שהרגיש כמו חמישה צעדים של גבר נורמלי שלא זוחל על ארבע והתמקמתי שם על הברכיים עם הידיים מאחורי הגב, הרמתי את העיניים, פאק.

ארון עץ גדול עם ויטרינת זכוכית, מהדברים הקלאסיים האלה שרואים אצל ההורים בבית, מלא באוסף צעצועי המין המרשים ביותר שראיתי בחיי - דילדויים בכל הגדלים והסוגים, שוטים, ויברטורים, פלאגים, חבלים, אזיקים, רצועות סטרפאון, משהו שהייתי די בטוח שהוא ספק כוח וראיתי אחד כזה פעם במעבדה פעם.
איזה אוסף, ואו...
שמעתי צעדים קלים מאחורי, לפני שהספקתי להגיב שמעתי אותה מדברת, "אוסף הצעצועים שלי מרשים בעיניך, אה? אני חושבת שהוא הסיח את דעתך ומנע ממך להסתכל מסביבך, לראות איפה אתה נמצא, ברוך הבא לחדר המשחקים שלי."
הרמתי את הראש והתסכלתי מסביבי, כל החדר היה אפלולי, מה שגרם לי לפספס את הכל בפעם הראשונה, צלב מעץ כבד בפינה אחת של החדר, כלוב מתכת מסיבי בפינה אחרת, ויטרינת צעצועי המין לאורך הקיר המרכזי, בצד השני של החדר הייתה ספת עץ כבד עם בד זמש סגול, כמו כוראסת מלכים. לידה, עמד בר עם מבחר רחב של משקאות אלכוהוליים – הספקתי לקלוט כמה וויסקי 14 שנה שאני אוהב לפני ששמעתי אותה מדברת.
היא הורתה לי ללכת ולשכב על הכלוב ככה שהרגליים שלי מפוסקות ואני שוכב לאורכו, היא תכף תגיע.
הלכתי והתקרבתי אל כלוב המתכת, הוא כל כך קר! ממש הרגשתי כל טיפת חום שבי עוזבת אל המתכת הקרה שנצמדתי אליו. כך שכבתי שם, במשך כמה דקות בזמן ששמעתי אותו מוזגת לעצמה כוס ויסקי, לובשת את רצועות הסטרפאון ומשתעשע עם עצמה באיזה דילדו להשתמש הפעם תוך כדי שהיא זורקת לי הערות על כך שהיא מתלבטת בין הגדול מאוד מאוד לבין הגדול מאוד עם ורידים.
לבסוף שמעתי אותה מתקרבת ונעמדת ממש מאחורי, "אל תזוז", ושמה לי על הגב התחתון את הכוס ויסקי שלה.
היא לקחה חבל וקשרה את רגל ימין שלי אל הפינה הימנית של הכלוב.
היא לקחה חבל נוסף וקשרה את רגל שמאל שלי אל הפינה השמאלית של הכלוב.
עם חבל שלישי היא קשרה את הידיים שלי ביחד, ואז כלפי מעלה אל האמצע של הכלוב.
חבל רביעי חובר בלולאה סביב הזין שלי, שעדיין היה נעול בחגורת צניעות, היא לקחה את החבל ביד ומשכה קלות ואמרה – " כל פעם שתוריד את התחת, אני הולכת למשוך בחבל הזה כדי להזכיר לך, מעתה, התחת שלך תמיד יהיה כלפי מעלה והגב מקוער, ברור?"
"כן מיס"
"מעולה, בוא נתחיל."

חלק 6

עברו שלוש ימים מאז היום ההוא שפגשתי את אלכסנדריה, שלוש ימים מאז שהתהפכו לי החיים.
קודם כל, אני משתין בישיבה .איזה מין גבר משתין בישיבה?
אני לא יכול לקבל זיקפת בוקר, יותר מזה, אני לא יכול לקבל זקפה בשום שעה ביום!
אני כל הזמן חרמן, אני כל הזמן נואש, אני כל הזמן על הקצה.
אני לא מצליח להתרכז.
זה מגוחך, אני צריך לדבר עם אלכסנדריה ולהגיד לה שאי אפשר להתנהל ככה, יש לי ניסויים לעשות, דוקטורט להגיש, אני לא יכול כל היום לשבת ולחשוב על הזין שלי ועל כמה שהוא עצוב ובודד, ועל כמה שאני חרמן.

בפעם הקודמת שנפגשנו, בסוף, אחרי שהיא שיחררה אותי מהחבלים, אחרי שהיא עשתה לי טיזינג והשפילה אותי במשך ארבעים דקות, היא אמרה לי שהיא תהיה איתי בקשר עוד כמה ימים, ושאני בינתיים אחשוב.

הבנתי שאין טעם לשלוח לה הודעה, אם היא אמרה שהיא תהיה בקשר, רצוי שאני פשוט אסמוך עליה, אחרת אני אסתבך. כמה שעות מאוחר יותר קיבלתי ממנה הודעה, שמתי לה צלצול מיוחד, ככה שידעתי שזאת היא עוד בזמן שהייתי על המחשב והטלפון שלי היה בטעינה בחדר אחר, זינקתי לטלפון, הלב שלי דופק בקצב מסחרר.
אני פותח את ההודעה – "שלושת הימים הראשונים הם הקשים ביותר, כמעט עברת את זה. אני רוצה אותך היום ב19:00 אצלי בדירה, אותו נוהל כמו הפעם הקודמת מבחינת הגעה, בגדים וצעצועים. מעתה, זה ה-נוהל."

התסכלתי על השעון, 16:20.
פאק איט, אני רץ הבייתה, אני צריך להתארגן!
תוך כדי הליכה הביתה הכנתי רשימה של הדברים שאני צריך לעשות – להתקלח, לגלח את שיער הערווה שלי, לעשות חוקן, לנקות את הצעצועים באלכוהול 90%, להשקות את העציצים בדירה ולהספיק להכין סלט אבוקדו.

התסכלתי על השעון, 18:57, אני מתחת לבית שלה, מבושם, בגדים נקיים, הצעצועים מסודרים בתוך התיק צד שלי, מוציא את הטלפון ושולח לה הודעה, כמה דקות מאוחר יותר אני על ארבע, עירום, עם פלאג בתחת וכלובון על הזין. הבגדים בערימה ליד הדלת, הצעצועים פרוסים לידי. אני מרגיש אותה מתקרבת ונעמדת מאחורי, אני לא זז, בקושי נושם, שרק תהיי מרוצה, אלי זה יגדיל את הסיכויים שלי לשחרור.

היא מתכופפת ואני מרגיש אותה נושמת לי על העורף, שלוש ציפורניים חדות עוברות עלי מהעורף עד הגב התחתון, אני מתפתל בהנאה ואפילו גונח מעט, זה משכר. היא מעבירה אותן שוב, חזק יותר הפעם. אני מתפתל, הפעם זה כבר הנאה משולבת עם כאב קטן.
היא מתחילה לתת לי ספנקים, בהתחלה הם עדינים וזה נעים, מהר מאוד זה מתחזק ומתחזק, בשלב מסויים היא הביאה כנראה הביאה כף עץ, היא כל הזמן מכוונת לאותו המקום, אני מרגיש שכל התחת שלי נשרף, זה לא נעים, אין בזה טיפת הנאה, זה סבל טהור, אין כלום חוץ מכאב, הכאב מפקס אותך, שואב כל ננומטר של תודעה כמו חור שחור, היקום כולו נסגר לנקודה אחת, שקט.
היא מפסיקה, ברגע אחד הכל נגמר – ואז זה פשוט חם, שורף, מביך.

"אתה יודע למה עשיתי את זה?"
"לא מיס"
"אתה בטוח שזו התשובה שלך?"
שיט.. אני מרגיש שזו מלכודת, אני לא יודע אם עשיתי משהו שמצדיק עונש, החוקים של המשחק לא ממש ברורים לי בשלב הזה, בינתיים אני שאני בעיקר חוטף. וגם אם אני אתוודה על משהו, אולי זה יהיה בכלל לא קשור, ואז אני אחטוף גם על זה, רק זה חסר לי. איכשהו כל הזמן היא שמה אותי בין הפטיש לסדן, כל בחירה גרועה, ופשוט צריך לבחור, ומרגיש שגם ככה היא כבר תיככנה לי מה אני אבחר בערך 5 צעדים קדימה, לפני שאני בכלל מבין מה הצעד הבא.
"אהמ.. כי את יכולה מיס."
"חמוד," היא מתכופפת קרוב ומביאה לי נשיקה על המצח, "אתה מתחיל להבין איך זה עובד."
"אם כבר מדברים על איך זה עובד, מתי בפעם האחרונה זיינו אותך בתחת?

אני לא רגיל להיות בסיטואציה שאני לא נמצא בהן בשליטה, אני די טוב בקבלת החלטות, אני רציונלי, מחושב, זהיר. מה שהופך את זה לעוד יותר משעשע שאני נמצא פה בדירה של אישה זרה לחלוטין, שרק בדקות האחרונות למדתי ששמה הוא אלכסנדרה, שם מיוחד, יש לו אנרגיות עתיקות, חיבור עתיק יומין וישיר לידע, וכידוע, ידע הוא כוח.
אבל צריך להיות כנים עם עצמנו, זה חשוב, הסיבה שאני פה היא כי אני רוצה להיות פה, הגיע הזמן לשחרר. הגיע הזמן לשחרר את השליטה שלך, להפסיק לחשוב, להפסיק לתכנן, פשוט.. לחוות.
לחוות את אלכסנדרה – לשרת אותה, להתמכר אליה, להצחיק אותה, להעריץ אותה.
זה הדבר היחידי שחשוב, זה הדבר היחידי שאמיתי.
ברגע שזה הכה בי, הבנתי את התשובה, את התשובה לשאלה שהיא שאלה אותי.

"מיס" קראתי מהפינה של החדר,איפה שאלכסנדרה שמה אותי לחצי שעה האחרונה, קשור וחסר אונים, עם פלאג בתחת וחגורת צניעות. "תחשוב קצת" היא אמרה לי, לא פירטה, קשרה, והלכה.
"יש לי תשובה עבורך" אמרתי.
"אוו, תראו מי התעורר לחיים, חשבתי שהיה לך נוח מדי ושנרדמת, תיכננתי כבר על דרכים מעניינות להעיר אותך.."
"לא מיס, חשבתי כפי שהוראת לי. שאלת אותי שאלה לא פשוטה בכלל. והתנאים פה פחות נוחים ממה שאני רגיל בבית. הבנתי את התשובה ברגע שהבנתי למה אני פה. ברגע שהבנתי מה הסיבה שיצאתי מהבית המוגן שלי, מהמקום בו אני יודע בוודאות מוחלטת מה הולך לקרות בדקה הקרובה, והגעתי לפה, לבית שלך, אישה בלתי אפשרית ולא אמיתית, שבחיים לא הייתי מדמיין שאפגוש, שגורמת לי לחוסר וודאות חמש שניות קדימה.
להפסיק לחשוב מיס, להתנתק, להפסיק לדאוג, להפסיק לחשוב על החיים שבחוץ, להיות אלילה, להתמסר. אנחנו שני צדדים של אותו המטבע מיס".
היא הסתכלה עלי, הרגשתי את המבט שלה חודר אותי, בוחן אותי, הסתכלתי לה על הרגליים, רק עכשיו שמתי לב שהיא הורידה את האולסטאר שלה ועכשיו היא יחפה.
מעולם לא היית לי חיבה עזה לכפות רגליים, דווקא הקרסול הוא האזור הסקסי בעיני, והיה לה קרסול עדין כזה, והיה עליו שרשרת עם עיגול כזה, כמו יין-יאנג אבל משולש במקום כפול, מעניין מה השלישי אומר, הרי יין-יאנג זה עניין של ניגודים, של מתח, של שני צדדים לאותו המטבע, שונים, אבל דומים.
"אתה חמוד, אבל נאיבי. אתה צודק חלקית, אבל זה לא הכל. למה דווקא אתה? כמוך יש עוד אלף רק בקמפוס, חנונים הם בנפשם כלבלבים, שרק רוצים שישפיטו אותם, שיהפכו אותם לזונות קטנות. למה דווקא אתה פה? זה כבוד גדול להיכנס אלי לדירה, כבוד גדול שאני בכלל אגע בך, שמתי לב כמה נגעתי בך בזמן שקשרתי אותך? אני מקווה שנהנית, לרוב שאני נוגעת זה פחות נעים. למה דווקא אתה?"
שיט, לא יודע למה דווקא אני, אני לא מיוחד, אני סתם עוד אחד, כל זה בכלל קרה במקרה.
"לא נורא, אולי נמשיך את השיחה הזאתי בפעם אחרת."

היא התכופפה אלי ויצרה איתי קשר עין אינטנסיבי, כמו שעושים לכלב שמשתין לך על השטיח החדש, ואז היא שאלה "מתי הפעם האחרונה שאוננת?"
"היום מיס, ישר אחרי שפגשתי אותך, יצאת מתא השירותים ואז נשארתי אחרייך לאונן".
דממה.
היא מסתכלת עלי, מתרוממת לאיטה, נעמדת מעליי בכל הדרה, לובשת מכנסונים קצרים וטישרט שגדול עליה ב2 מידות, מסתכלת בעין בוחנת וצוחקת, "טוב עשיתי שנעלתי אותך, אתה כל כך חרמן שאתה לא מצליח לחשוב כמו שצריך, לא מספיק הלכת לאונן בשירותים פעם אחת, נתפסת על חם, ואז אתה עושה את זה שוב. לפחות הפעם דאגת לשים מיוט?", היא המשיכה לצחוק, "אתה חרמן מדי לטובתך האישית, אני אשמור את המפתח אצלי, נחנך אותך להעריך את האורגזמות שלך, אתה לא תרצה יותר לבזבז אותן בתא שירותים מגעיל, אתה תעריך אותן, אתה תתחנן עבורן, אתה תעשה הכל עבורן, ברור?"
"כן מיס".

עליתי לאיטי במדרגות, הגעתי אל הדלת, דפקתי 4 דפיקות בדלת וחיכיתי 15 שניות, נכנסתי, האווירה הייתה מעט חשוכה, מוזיקה נעימה התנגנה ברקע, התפשטתי ושמתי את הבגדים בערימה על שרפרף שעמד ליד הדלת, פרסתי את כל הצעצועים שהבאתי מתוך שקית הרמי לוי, ירדתי על ארבע והפניתי את מבטי לקיר.
המתנתי כך מה שהרגיש כמו שעות, בהתחלה התרגשתי, הזין שלי היה זקוף ועמד חזק, כעבור כמה רגעים הקסם אבד, הברכיים שלי התחילו לכאוב, המוח שלי התחיל לנדוד, הייתי סקרן ורציתי לראות איפה אני בכלל נמצא.
החלטתי להציץ מעט מסביב, בזווית של העין, ככה שלא יקלטו אותי.
הרגשתי יותר ויותר בטוח באסטרטגיה שלי, הצלחתי לקבל תמונה של שולחן האוכל, היה עליו זר פרחים, חמניות כמדומני. החלטתי לנסות להסתכל לצד השני, פאק. היא עמדה שם, משועשעת, הסתכלה עלי מלמעלה, בבירור רואה שניסיתי להסתכל לצד.
"מה לא ברור בפנים לקיר?" היא שאלה בקול נמוך.
"אהמ.. שום בעייה, פשוט רציתי.." לפני שהספקתי לחשוב איך המשפט הזה אמור להסתיים היא המשיכה "יש לך אוסף צעצועים די מרשים", "אהממ.. תודה רבה..", הרגשתי לא בנוח, לא כל כך ידעתי איך להתנהל מולה, אני ישבתי על הרצפה שלה, עירום, מובך, עם זקפה, מסתכל מקרוב קרוב על הקיר, והיא פשוט עומדת לידי ומסתכלת עלי, מה אני אמור לעשות לעזעזל.
די מהר הגעתי להחלטה, ככל הנראה להחלטה הטובה ביותר שעשיתי בשבוע האחרון, תשתוק, תחכה ואל תזוז.
הסיטואציה הזו המשיכה, ואני פשוט בהיתי בכל יכולתי לתוך נקודה אחת קטנה שעל הקיר, איפה שהצבע קצת מתקלף, נשמתי והתרכזתי בדבר אחד – פשוט אל תזוז ואל תדבר.
כעבור כמה רגעים היא הביאה שרפרף, התיישבה לידי ושמה את כפות הרגליים שלה על הגב שלי.
"אוקי, עכשיו שדינמיקת הכוחות בינינו ברורה, הגיעה הזמן לעשות היכרות רשמית. נעים מאוד, אני אלכסנדרה. החברים והמשפחה קוראים לי אלכס, אתה תקרא לי – מיס, ברור?", הספקתי למלמל "כן מיס" והיא כבר המשיכה – "הסיטואציה בינינו היא פשוטה, אתה זונה קטנה שמאוננת בשירותים באוניברסיטה, ואני? אני מחליטה הכל, אני מחליטה מתי אתה גומר, ועם מי, אני מחליטה את מי אתה מזיין, מי מזיין אותך, אני מחליטה מתי יש לך זקפה, ויותר חשוב, מתי אין לך זקפה".
"זו הנקודה שבה אתה צריך להתחיל להיכנס לפאניקה, זו הנקודה שבה אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה המתבקשת – למה אלילה יפיפיה כמוהה שיכולה להשיג כל גבר שהיא רוצה בקמפוס הזה תבזבז את זמנה על זונה קטנה ועלובה כמוני שמאוננת בחדרי שירותים?"
שתקתי – קודם כל, כי נפגעתי. שנית כל, כי לא היית לי תשובה. למה.. למה באמת שהיא תבזבז את זמנה היקר עלי.
"אנחנו נחזור לשאלה הזו עוד מעט יקירי, אני שמחה שהתחלת לחשוב על כך. בוא נכין אותך בינתיים, תעמוד עם ידיים מאחורי הגב ורגליים פסוקות עם הגב אל הקיר".
היא יצאה מהחדר, בזמן הזה יכולתי לחשוב על השאלה שלה, למה שהיא באמת תבזבז את הזמן שלה עלי. ניסיתי לחשוב מה לה ולי, אבל דבר לא עלה לי, למה שהיא באמת תשקיע את הזמן שלה בי. כעבור כ3 דקות היא חזרה, ניגשה אלי במהירות והלבישה עלי את כלוב הצניעות, היא בבירור נתנה לזקפה שלי כמה דקות להירגע לפני שהיא ניסתה בכלל להלביש אותו, שיט, היא יודעת מה היא עושה. היא נעלה את הזין שלי, לקחה את המפתח ותלתה אותו על שרשרת על צווארה שהיא הוציעה מחוץ לחולצה שלה, שמתי לב שיש שם עוד כמה מפתחות, שיט.
"תביא לי את הפלאג שאתה הכי אוהב ותתכופף, יש לך מזל שאני נחמדה היום ולא בוחרת בעצמי".
בחרתי את הפלאג הקטן והשחור שאני מחבב, הוא יושב טוב ולא זז ונותן לי את תחושת המילוי שאני כה אוהב.
בתנועה זריזה ובמיומנות רבה היא הכניסה את הפלאג.
"מעולה, אתה כבר מתחיל להפנים את הסיטואציה, תירד על ארבע, פנים אל הקיר, אני אחזור עוד מעט".

חדר מואר חלקית, אני יושב לבדי על ארבע עם פלאג בתחת וכלוב מתכת כבד על הזין שלי ותוהה איך הגעתי למצב הזה.