ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 21:53

קצת ציטוטים מהתיבה המיואשת שלי בחודש האחרון...

 

"הי ילדה, אוהבת זין גדול ומכאיב ?" (ברור חיכיתי רק לך מותק, טוב שבאת )

"בינגו, חבל שאת תפוסה " (איפה פה הבינגו?)

"צריך אותך בדיוק נשלטת סקסית, מחכה לך לטירוף של סקס" (שניה אני באה)

"שלום לך, את טוטאלית?" (וואלה?)

"כשאת כלבונת פסימית את לא רואה יותר מדיי" (בא לך לעשות ג'סטה לקנות לי משקפיים?)

"אני רוצה לדבר איתך, עלייך ועליי" (אצלך או אצלי?)

"משוייכת? תמשיכי בעולם המצוייר שלך" (שיט, עלית עליי דונאלד-דאק)

"את מופקרת! (סליחה ??) כן כן בדיוק מה שקראת , די לתמימות" (מזל שהארת את עיניי, מה הייתי עושה בלעדיך)

"וואו מה קורה ? ראשית תמונה אחרי זה שיחה ואם מתאים - פגישה, לא בעניין לא צריך מותק." (באימש'ך??)

"דמיינתי אותך על 4 מבלי לדעת איך את נראית כלבה, והאמת זה די מדליק" (תזהר מהמדליק הזה הוא עלול לשרוף ילדים שלא יודעים לשחק באש)

"אם לא היה לך אדון זה רלוונטי שתסגדי לרגלי אדון צעיר ממך ?" (אם אתה מבין שיש לי אדון, זה רלוונטי שאתה פונה אליי ?)

 

ואני באמת שואלת, ברצינות.. למה נראה לכם ??? 

 

לפני 8 שנים. 5 בדצמבר 2015 בשעה 8:29

בוקר...

מתעוררת לריחות של השבת.

ומבעד לחלון - יום נפלא.

שמש זורחת צובעת את הכל באור קסום, אפשר לחשוב שקיץ

מכינה כוס קפה, יוצאת לחצר לספוג קצת שמש .

ואז מתגלה השקר..

קררררר...

הכפור חודר לעצמות.

השמש שפיתתה אותי מבעד לחלון באורה הקסום שיקרה לי .. משכה אותי עד אליה עם חיוך וקריצה ואני האמנתי לה.

ותחושת האכזבה עם גילוי הבגידה והכעס .. 

ומעניין אולי הוא נועד (הכעס)רק לחמם את דמי שקפא לנוכח השקר... או אולי להזכיר לי שעוד לא אבדה תמימותי.. שהרי כל החזאים אמרו וחזרו ואמרו - שגל קור ישטוף אותנו היום ... אז למה אני בכלל מופתעת ?

זה רק בגללה .. השמש השקרנית, המחייכת, הפתיינית, זו שגרמה לי לשכוח את התחזיות ולהכנע לאורה הקסום. 

שמש שקרנית ובוגדנית... ומי זה שאמר שהיא לא אנושית ? 

 

 

 

לפני 8 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 21:40

להפתח

להחשף

לגלות

לכאוב

לבכות

להתפתל

לרקוע

להכנע

לחשוף

להתקלף

לאהוב

לקנא

להתרגש

לפחד

לשרוד

ואז לשמוע את המילים הללו:

 

"‫ואני ממשיך לעטוף אותך בחיבוק ענק... להצמיד אותך אלי וללחוש לך...
אני אשמור עלייך, קטנה שלי, בעיקר מעצמך."

לפני 8 שנים. 28 בנובמבר 2015 בשעה 20:39

היום הזה ארוך לי

כאילו לא נגמר

פערי הזמן מלאים בתשוקה

להרגיש אותו 

או לעוד מילה 

מרגיעה את הנפש

באהבה אחרת

אדומה

כזו שממלאת את החסר

אהבה גדולה.

כי היום הזה ארוך לי 

מלא בשקט וברעש.

מלא בחסרונך

והגעגועים ? 

אותם היא לא הרגיעה 

האהבה האדומה. 

 

לפני 8 שנים. 28 בנובמבר 2015 בשעה 10:54

או כאלו שמבינים בכלכלה, או לומדים כלכלה , או מתעניינים בכלכלה .... אשמח לעזרה בשאלה.

----------------------

* בתכנית "מגש הכסף" הפרק השני עם ירון זליכה תוארו מצבים של כשלי שוק וריכוזיות שזוכים לתמיכה ממשלתית כזו או אחרת . 

 

בעבודה שעלי להגיש אני נדרשת לציין לפחות אחד מהמקרים שתוארו בכתבה ( מונופול הגז, חברות המזון המובילות, שוק האשראי והבנקים וכו'... ) שבהם אני מצדיקה את התמיכה הממשלתית ביצרנים וצמצום התחרות על בסיס טענה לכשל שוק.

ואני לא מבינה כלום בכלכלה...

 

 

אז מי בא לעזרת חבר ??? 

לפני 8 שנים. 27 בנובמבר 2015 בשעה 13:29

אתה ניצב למולי

זקוף וגאה

מתבונן בי ובוחן את שינויי הזמן

מחייך.

מביטה בעיניך

רואה אותי

יפה, אהובה, נחשקת...

נכנעת

לגל הזה שמציף אותי בך

סוחף אותי לעולם שלך

עולם שבו הכאב מלטף אותי.

הדמעות מחייכות אותי.

המגע מטריף אותי.

והמילים מחרמנות אותי.

עולם שבו אני לומדת אותי

לומדת אותך

מתמלאת בתשוקה

מרגישה.

מצייתת בהכנעה

עולם בו אני הנשלטת שלך.

 

 

 

לפני 8 שנים. 27 בנובמבר 2015 בשעה 11:36

חולצה של משבצות נופלת לו על הכתפיים, 
יוצא לרחוב חיוך גדול ומשקפיים, 
הוא צובע בוורוד את לחיי, 
הוא הגיע מרחוק לשמור עלי. 

לוקח את היד שלי כמעט קופץ למים, 
שוכחת מכל הפחדים שלי רק לבינתיים, 
הוא יודע איך לקרוא אותי, אולי, 
הוא הגיע מרחוק לשמור עלי. 

אני לא יודעת לשחק, 
אף פעם אין מתחת, 
זה כתוב לי על המצח, 
שתמיד אני שוכחת, 
להיות אחת כזאת שלא תחשוף יותר מדי, 
הוא הגיע מרחוק, 
לשמור עלי. 

אומר לי שאפשר כבר לעצום את העיניים, 
איך שהוא יודע את הדרך בשביל שניים, 
על הכביש הכי ארוך שיש אלי, 
הוא הגיע במהירות לשמור עלי. 

מכל המשחקים והחוקים שלא ידעתי, 
מכל הסיבובים , מכל מה שפחדתי, 
וגם כשהוא שומר על צעדי, 
אני שומרת על מי ששומר עליי. 


לפני 8 שנים. 25 בנובמבר 2015 בשעה 21:45

אני אוהבת את הלילה

מכורה לשקט הזה

השעות שלי 

של עצמי 

מדליקה סיגריה 

ונהנית מצלילי הדממה

זכרונות, הרהורים, מחשבות, תהיות ...

הקולות שלי נשמעים רק בתוך השקט.

אני יכולה לדבר איתי

בשעות האלו שלי 

של עצמי .

 

והיום...אני רוצה לתת אותן לך

בשעות שלי .. להיות שלך.

לפני 9 שנים. 25 בנובמבר 2015 בשעה 10:43

עיני אל מול עיניך

תראה אותי 

שלך 

מתעטפת בעוצמתך

מזדקפת

עיני מתגלגלות 

שוב ושוב 

איתך , למענך

המבט שכה אהבת

מחזיר לך אהבה

מלא בגאווה

על היותי שלך 

והיום רק לדקה אחת בודדה 

מתפרקת לרסיסים 

ונאספת מחדש 

עד שתחזור... 

 

 

 

לפני 9 שנים. 24 בנובמבר 2015 בשעה 15:33

הקול שלך מתנגן לי 

כמו שיר יפה 

ממלא אותי בצלילים

ממלא אותי בך 

המרחק מצטמצם 

אתה נוגע בי 

מקרב אותי אליך 

מלטף אותי

הלב שלי מלא כל-כך

נוזל מתוך עיני 

דמעות שמזככות,שמרגיעות 

אתה נוגע בי

מזכיר לי את האתמול שחלף

אבל עדיין כאן 

היום .. עכשיו .. כרגע 

הקול שלך מתנגן לי 

והצלילים יפים 

מחייכים אותי שוב 

מרגיעים

וממלאים אותי בך .