צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניחוח אישה

מילים שכולן, או רובן הלל ליצירתו הנעלה והמפוסלת, אשר נוצרה מצלע, ומני אז מייצרת חיים, רייחות, וטעמים נשגבים.
לפני 3 שעות. שני, 22 ביולי 2019, בשעה 11:36

לפני 18 שעות. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 19:54

לא חוזר אם אני לא :

אשה,

עשירה,

דו מינית,

ללא ילדים.

לפני 20 שעות. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 17:50

תיכנס, תישכב, פתח פה

אני אעשה את מה שאני חייבת.

אחר כך תכין לי קפה.

לפני 22 שעות. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 16:13

צופה עם הילדים,

כי הם אוהבים לצפות "במה שאתה אהבת שהיית ילד".

 

אבל דבר כבר אינו תמים, ונראה לי שעם כמות ה pre cum שאני מייצר, 

טיפטיפון ואני, היינו צריכים להתחלף בשמות.

 

לפני יום. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 10:23

הבטן הזו, רכה ורגישה.

לפחות המוח עובד תקין :)

 

 

לפני יומיים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 13:44

עוד מהיום הראשון בו הכרנו,

על דבר אחד היא מקפידה,

(ומעירה אם יש צורך)

את כוסות המשקה שלה, אני ממלא.

יהיה מספר הכוסות אשר תגמע לתוכה אשר יהיה,

על הכוס תמיד להיות מלאה.

 

והיא שותה המון !

 

היא מזכירה לי את המשפט הקבוע בסוף כל אספת הורים:

"לילד יש פוטנציאל לא ממומש'.

לפני יומיים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 10:45

ושואלים,

 

"אבא, למה אתה לא הולך איתנו לבית הכנסת ?"

 

ואני עונה,

 

שזה זמן שקט ונהדר בלעדיכם לאונן מול ה"כלוב".

 

(עניתי תשובה יותר מפגרת :)

לפני יומיים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 10:31

כמו ססמוגרף,

שכל שינוי לחצים בחיים מייד מורגש אצלי,

כל מתח נוסף ולא צפוי.

 

בלב, 

בבטן - כבר שבוע, אפשר די ?

בסף הרגישות לרעשים.

בצורך להסתגר בקונכיה הבטוחה שלי.

לבקש מהמפעיל של המתקן ללחוץ על הכפתור, כדי שאוכל לרדת.

 

גם לדיגדוגים.

לפני יומיים. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 23:42

במסגרת עבודתי בין השאר כטכנאי מחשבים,

נתקלתי היום לראשונה מזה 20 שנה,

בכיסוי נילון למקלדת.

 

(בטרפפו, עוד היו עוטפים גם את המסך בכיסוי דומה)

 

ברגע אחד עפתי אחורה, אל הדיסקט הפרונוגרפי, שהביא "ידיד המשפחה שמבין במחשבים"

איורים של שחור לבן, של תנוחות שעד אז לא העלתי בדמיוני.

זה שאחי ואני הרצנו שוב ושוב.

 

אולי משם הכל התחיל ?

 

לפני 3 ימים. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 11:13

או הסנדלים ?