שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 5 שנים. יום שישי, 12 בפברואר 2021 בשעה 5:29

יש קבוצה בווצאפ, של אודליה ברלין (היא זמרת מוכרת בעיקר לבנות המגזר 😉) שבה היא שולחת כל שבוע שירון עם שירים לכבוד שבת, שאיכשהו הם גם קשורים לפרשה. 

 

השבת זאת שבת משפטים, בה בין השאר קוראים את ההלכות של עבד עברי. 

 

אז היא שמה שם שיר. 

שמדבר על שייכות. 

 

חיפשתי את הביצוע, אני אביא אותו פה, למרות שהיה לי קשה להתחבר אליו. זה נשמע ככה יותר כמו תפילה מאשר שיר, אבל אולי לזה התכוון המלחין. 

 

אבל המילים... של ברטולד ברכט, תרגום של נתן זך. 

המילים מקסימות. פשוטות ומקסימות. 

הנה: 

 

יהי הכל
שייך לכל שיוכל
להטיב עימו
שיוכל להטיב עימו

הילד לאישה האימהית
למען יגדל
העגלה לעגלון הטוב
למען ינהג בה היטב
והאדמה, למשקים אותה מים
למען תתן פריה בעיתו

 

זאת המטרה של בעלות על מישהו או משהו. להיטיב. להוציא את הטוב שבכל אחד או בכל דבר. 

 

איך אומרים אצלנו בסוף דבר תורה? שנזכה... 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 9 בפברואר 2021 בשעה 2:11

הבכי כמעט נעלם

ובבת אחת. 

 

אולי זאת העייפות

אולי דברים שפשוט צריך לעשות. 

אולי כי הוא יקר ואין ממנו הרבה. 

 

אני עכשיו כותבת, ושוב הדמעות מאיימות להתפרץ. אחרי שעות שהן לא... אז אולי זה קצת דבילי מה שכתבתי. 

 

אולי זה בכלל קצת דבילי לכתוב.

כי אי אפשר באמת.

כי לא נגמר באמת.

כי הוא זה שלימד אותי שוב לחלום...

גם כשהחלום כואב. 

 

 

ברחו כמה דמעות

קשה לי לבכות בפומבי

 

 

 

 

מה זה היה?

מה ישאר?

ומה יהיה... 

 

כבר אמרתי שאני מבולבלת? 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

I'm not a man of too many faces
The mask I wear is one

לא יודעת למה ומאיפה זה בא לי. הרי אני לא מסתדרת עם אנגלית אני. אבל לומדת להפסיק לשאול שאלות. 

זאת המנגינה כנראה. והגיטרה. ומשפט אחד שהבנתי ונגע בי. 

 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 7 בפברואר 2021 בשעה 18:16

אבל חייבת איזה שיר או שניים להירגע עליהם. 

 

 

וביותר דפוק, אבל גם מתאים

 

 

 

 

אני לא אשים את השיר של ההתחלה. כי זה לגמרי לא מעגל שנסגר. גם לא באמת איזה סוף. רק קצת שינוי... לבינתיים... 

(ואל תבקשו ממני הסברים על הדברים שכתבתי כאן) 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 7 בפברואר 2021 בשעה 14:35

 

כהתרת הספקות

 

היה כאן מישהו. שלכמה שבועות פשוט אהב אותי. או נתן לי להאמין שהוא אוהב.

 

החום שלו ריפא אותי.
הביטחון שהשרה נתן לי כח.

פתאום הבנתי כמה כח יש לאהבה.
כמה פרחתי בשבועות האלה. חזרתי ללימודים, הייתי פי 10 עם הילדים...
כמה כולם רצו להתקרב אלי, פשוט כי הייתי זוהרת.


אני אישה נשואה. יש לי ילדים קטנים. ואני בלב שלי... קצת טוטאלית. שיתפתי אותו שפוחדת שזה יפרק את הבית. והוא לאט לאט, בלי להגיד, פשוט הנמיך את הלהבות.

 

אני לא הבנתי. וגם כשהסביר לא הפנמתי. שזהו.

 

עד שהיום התחננתי שיגיד כבר במפורש, שאני אוכל לבכות ולהתאבל כראוי. כדי שאני אקבור עוד חלום.

 

 

כן.
בגללו חזרתי לחלום.
ואני כבר כמה חודשים על סף בכי בגלל החלום הזה. והיום סוף כל סוף הבכי יצא.
ועכשיו אני יודעת כמה חלומות כואבים וכמה כח יש לחום ואהבה.

 

אין שמחה כהתרת הספקות.


לא יודעת אם יש מישהו שיצליח לגרום לי להרגיש כמו שהוא גרם לי (עוצמות יותר חזקות ממה שבעלי גרם, וזה עוד מרחוק) וגם לא יודעת אם יהיה לי האומץ לתת למישהו לנסות.

 

רע לי עכשיו.

עד שהעזתי לחלום ולהתחמם טיפה, עד שהיתה לי סוג של תקווה מפחידה ונעימה ביחד, אני קוברת אותה.
אבל לפחות לא נקרעת בין מאות סימני שאלה.

 

תודה
🌷

לפני 5 שנים. יום שבת, 6 בפברואר 2021 בשעה 17:28

נראה לי שהיא מרגישה קשה יותר כשמוקפים באנשים

 

 

לא. לי היא לא עושה טוב...

לפני 5 שנים. יום שבת, 6 בפברואר 2021 בשעה 14:31

לא יודעת איך זה קרה, כנראה הפז"מ (לא הגיל שלי. הפז"מ בדגימות 🤦🏻‍♀️) 

 

 

אבל לאט לאט שמים אותי יותר ויותר בתור מפקדת משימה. 

ובא לי לצעוק ולצרוח, השתגעתם?!?!? אני? מפקדת? ועוד על דגימה?!?!? 

אני צריכה שיובילו אותי. שיגידו לי. שינחו. שידריכו. 

איך מפקדת? 

אני אוהבת להיות קטנה כזאת. לעשות מה שצריך ושיהיו מרוצים ממני. 

 

אבל פקודה מלמעלה זאת פקודה 🤦🏻‍♀️

לפני 5 שנים. יום שלישי, 2 בפברואר 2021 בשעה 7:00

אני לא יודעת אם זה הבוקר האפרורי, האקוסטיקה של האוהל+אוטו או שזאת אוכלוסיה שונה... ואולי סתם כי הנדגמים מרגישים לבד ולא מתביישים
אבל הרעש שאתם משמיעים כשאתם נחנקים 🤭
כולה דחפתי מטוש לגרון.

מהצד של הדוגמים העסק פה קצת יותר ביזארי. יש פה רק שירותים כימיים. כאלה של פעם... שרואים כל מה שעשו כל הדוגמים (האמיצים) של השבוע האחרון 🤦🏻‍♀️

 

 

אז...

איזה צד אתם הייתם רוצים להיות? 

לפני 6 שנים. יום ראשון, 31 בינואר 2021 בשעה 7:57

מַה דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹּא הָגַנִי?
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הַאֶת זֶה הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָּאַנִי?
הַאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁעַל דְּרָכַי פָּשְׁטָה?

 

 

לכולם יש פה כל כך הרבה שריטות שמתחילה להרגיש בנח עם שלי 

לפני 6 שנים. יום חמישי, 28 בינואר 2021 בשעה 19:13

אני רק אניח את זה כאן

 

 

 

 

 

 

#דברים_ששולחים_בווצאפ_של_הדוגמים

🤦🏻‍♀️

לפני 6 שנים. יום שלישי, 26 בינואר 2021 בשעה 16:09

הזיות ריח 🤪

 

הפעם הרחתי תפוחי אדמה שרופים. כאלה שיצאו הרגע מהקומזיץ. אבל בכלל הייתי על מיגון מלא בתוך אולם ספורט 🤷🏻‍♀️

 

לא יודעת מה זה אומר ששוב הזיות, אבל לפחות זה היה ריח טוב 😋