לפני 3 שנים. 18 במאי 2020 בשעה 23:20
יש אנשים שהבדידות עושה להם טוב.
אני מהאלה שלא.
הלוואי ויכולתי לישון מחובקת.
הלוואי והיה מי שישמור עלי.
הלוואי שהיה מי שיקנא טיפה (רק טיפה!) כשגבר אחר מדבר איתי. הלוואי שהיה מי שישאל כשאני חוזרת באמצע הלילה.
הלוואי והיה מישהו לראות איתו סרט. (אפילו סרט של בנים. אני אעצום את העיניים חצי סרט אם צריך... העיקר לשבת קרוב בחושך).
הלוואי שהיה מי שידאג...
קראתי מאמר בעתון מגזרי מוכר, שאומר שבזוגיות טובה בני הזוג לא מספקים צרכים אחד של השני.
אני לא רוצה זוגיות טובה! אני רוצה שיאהבו אותי! צריכה שיאהבו אותי! זקוקה שיאהבו אותי!
הלוואי שיהיה מי שילמד אותי לאהוב גם את עצמי...
הלכתי לישון בלי לנעול את החלון
זה לא לילה שאכפת לי בו למות.
בדידות זה אולי בשבילו, אבל לא בשבילי.
