ברכב, בחניה, הוא שם לי גאג זין. זה זין קטן, לא משהו שחונק אותי, אבל בהחלט כזה שסותם לי את פה.
"תשתקי קצת" הוא מצחקק.
החלק החיצוני של הגאג עשוי עור, ומוסתר, עד הגיענו למועדון, באמצעות מסיכת קורונה פשוטה.
מזל שחושך.
ומזל שלא מקריאים יותר את מספר תעודת הזהות כחלק מזיהוי של הרמזור.
בדלת המועדון הריר נוזל לי מבעד המסיכה ואני מנקה אותו עם היד. מובכת.
זה מוזר להרגיש מובכת. זה נדיר לי ולכן גם כיף. וזה נהדר ממש.
אנשים - מכרים וחברים, אומרים לי שלום . אני מהנהנת בתגובה . הם מחייכים. אני מניחה שאי אפשר שלא.
ברגע שנכנסים למועדון הוא בmood פעולה. החמור האהוב עליו תפוס, אז הוא קולט את הסד שלידו. מיד הראש והידיים מוכנסים בתוך קורת העץ, והיא ננעלת מלמעלה.
במנח הזה אני אפילו לא יכולה להרים את הראש ולהביט מעלה, פשוט כי העץ עבה ולא מאפשר לצואר טווח תנועה שכזה.
שאר הגוף בעמידה, בחצי כיפוף. התחת אליו.
הוא מתחיל לחמם.
וזה מושלם. פשוט מושלם. זה מדויק לכדי ספאנק. חם ונעים.
פתאום אני מרגישה את התחתון מוסת ואצבעות נדחקות בי, מעיפות את העונג שלי מהחימום עוד יותר.
זה מיני הרבה יותר מבדרך כלל ואני עפה מזה.
החמור מתפנה, והוא משחרר אותי לעבור אליו ומתחיל באמת לעבוד.
כל הארסנל משתף פעולה.
שוט, ספנקר, מקלות. כל המקלות.
הוא מצמיד לי מגיק לדגדגן, אבל הכאב לא מאפשר לי לגמור.
הכאב לא כואב לי. משפט מוזר נכון? זה לא שהוא לא כואב, אלא שהחימום היה מדויק כל כך שאני יכולה ורוצה להכיל עוד. הטיפוס לרמות כאב של קיין, ושילוב השוט הספנקר והידיים פשוט אלוהי. שום דבר העולם לא משתווה לתחושה הזו.
אחרי תקופה שהמגיק צמוד אלי, אני צורחת אורזמה. אני עדין עם הגאג בפה, אבל אני צורחת כמו שלא צרחתי מאורגזמה מימי.
הוא יספר לי אחר כך שהוא שמע וצחק.
אלמלא הכיר אותי ואת כיווצי גופי היה חושב שקורה לי משהו רע. צרחתי חזק וכמעט ללא שליטה.
הוא ממשיך לנגן. המג'יק ממשיך להיות צמוד אלי. זה קשה להכיל רטט בדגדגן אחרי גמירה, אבל אחרי שמתגברים על הקושי הנקודתי, העונג מתגבר.
הוא דוחף בי אצבעות.
רמשטיין מתחיל.
לרוב, איך שמתחיל רמשטיין הוא מתופף עלי המקלות בקצב השיר. לא הפעם. הפעם הוא דופק אותי עם ידו האחת ומחטיף לי בידו השניה.
אני משפריצה את חיי החוצה.
אני מרגישה את עצמי נוזלת לו על היד.
כמו מזרקה- הפה נוטף מהגאג והכוס נוטף ממנו.
ואז הוא מעט קצת ודופק אותי שוב חזק. ואני משפריצה שוב.
אני נכנסת לסוג של אטרף. לסוג של מאניה. אני יכולה ורוצה עוד. עוד המון. אני כמו דלוקה.
כשהכל נגמר, כשהוא בוחר לעצור, הוא מוריד לי את הגאג זין ומוריד אותי מהחמור ואז פתאום נופל עלי הספייס. מתגנב עלי כאילו בהפתעה.
כחצי שיכורה אני עוברת דרך המועדון חזרה לרכב.
ברכב, כל הדרך חזרה, כך הגוף שלי זרמים של ספייס, של עונג. רעידות של הכלה.
זה היה מושלם.
