יומן מסע

"ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים
רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים
והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר
מדהים כמה שתיקה יכולה לספר

אני הבטחתי לעצמי, 

גם אלוהים לא יעזור.

כלום כבר לא ישבור אותי,

כלום כבר לא ישבור. "

אתמול הרשתי לעצמי עצבת. בבחירה ובמודע. 24 שעות של לתת מקום לעצבות לשטוף אותי.

היום לא.

היום אנחנו מתרוממים. (אני עצמי ואנוכי כמובן)

אתם יודעים שזו בחירה? זו בחירה לשקוע וזו בחירה להתרומם. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, שזה רק ריגשי ומושפע עלינו מהסביבה? תכלס, אנחנו שולטים באיך שאנחנו מרגישים.

יש מעט מאוד רגשות שלא ניתן לשלוט עליהן או שקשה הרבה יותר- כעס, עלבון, תחושת נטישה. רגשות אלו נוגעים לרוב בנקודות הטראומה העמוקות יותר בנו. 

אבל מרבית הרגשות ניתנים לשליטה.

אנחנו יכולים לבחור להתאהב. כן כן. זו בחירה.

לבחור לאהוב מישהו יום יום בגלל ולמרות- זו גם בחירה, שלמעשה עושים אותה מחדש כל יום. 

לבחור להרגיש טוב זו גם בחירה.

אז היום אני בוחרת להתרומם..

אין שום סיבה בעולם לעצבת הזו. 

אני חוזרת להיות האדם האופטימי, השובב ומלא רוח החיים שאני.

ככה אני רוצה להיות.

ככה אני אוהבת אותי.