יומן מסע

אני עייפה. 

אני מניחה שאם את מסכנת את החיים שלך פעמיים בשבוע בצורה חיה וממשית, אז זה מעייף במיוחד. זה גם מפזר את הערפל מהעיניים בכל הקשור למה שחשוב, ומה שלא. למי שחשוב. ולמי שלא. 

אתה חשוב לי.

הילד החמוד שמלווה אותי בדרך כלל, במילואים. מקצוענותו חסרה לי. העין החדה שלו לשינויים בדרך - חסרה. היכולת שלו לקלוט את ההוא וההוא- חסרה. והיום הצטרף אלי ילד אחר. חתיכת פתיחת יום הייתה לו. וגם לי. הוא לא נבהל מטיבלת האש. תרתי.

בחיי שהייתי יותר אמיצה פעם. אולי זו הזיקנה.

אולי יותר מדי חויות מקרבות למות. הרבה יותר מדי, בסמיכות גדולה מדי בחיים, שהתרגלתי לחשוב עליהם כנורמלים. 

אולי זה בכלל לא נורמלי לחיות ככה.

ואני לא הייתי אף פעם כזו שסוגדת לדיכאון. 

אפילו בנעורי לא לבשתי שחור גוטי מעולם.

אני יצור שמח לבב, ואופטימי, אוהב חיים וצחוק ולהזדיין איתך ולהסתשן איתך ולגמור מהנשמה. 

לעשות איתך זיכרונות.

אני כזו גם עכשיו. 

חברותית וחייכנית וסהכ אוהבת אדם.

אני זוכרת בפעם הראשונה שנסעתי לשם, באמצע המלחמה. כבר השתחררתי ממילואים אז או עוד לא? אני כבר לא זוכרת.

מ' הקבט נהג, ואתה הצחקת אותי בווטסאפ. 

עכשיו משאני זו שנוהגת, והילד יושב לידי, שקט, ואתה עובד, חסרות לי הבדיחות שלך. חסר לי את הרוגע שלך. 

חסר לי את המגע המרגיע שלך בלילה, את הקול השליו שלך באוזני, ואת הזין שלך בתוכי. ממש באותו הרגע שבו אני חוצה את הגבול. הזין שלך מרפא חששות ופחד וחרדה.  אפשר להעמיד מיטה, בפילבוקס שמעל? בטח יש שם אחלה נוף.

ובמילא הזין שלך זה כל הנוף הנדרש.

הוא גם התרופה גם הטיפול הפסיכולוגי וגם הטיפול ההוליסטי. חבילת הכל כלול. 3 בתוך 1. 

כשחזרתי , ולכאורה נגמרה הסכנה לפעם הזו, לא נרגעה לי הנשמה.

זה לא שחויתי דברים גדולים וגרועים יותר. חויתי.

אבל איכשהו נדמה שהתקלויות האלו, המאיימות על החיים, הן איכשהו מצטברות. ולא באמת נעלצות אף פעם.

וככל שהן מתקרבות יותר ומוחשיות יותר, כך אני הופכת שונה יותר יותר. מכורת זין גדולה יותר. רעבה לחיות שהוא מאפשר.  צמאה לשחרור שהוא נוסך בי.

משהו אחר, רע,  מתחקק לו מאחור במשעולי המח הקטן שלך כשאתה מרגיש סכנת חיים. ומלמד אותך להעריך כל כך חזק את כל מה שיש לך.

והאמת שאני לא צריכה הרבה. רק את מה שיש לי.

אותך. אותנו. ככה בדיוק כמו שאנחנו.

את הילדים.

וכמה חברים, אמיתיים כאלה, שלעולם לא ינטשו ולא יפגעו בכוונה ושתמיד יהיו שם. 

ואת הזין המרפא שלך, בכל דקה פנויה, בכל חור אפשרי.