בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שבועיים. 1 במאי 2024 בשעה 17:32

זה לא היה להתנות אהבה.

זה גם בטח לא היה סקס.

 

זה היה פורנו, רק שלא הזמנו אף אחד שיצלם. 

 

אני על 4 בקצה המיטה. 

הוא עומד הריצפה - רגל אחת שלו עומדת, רגל שניה שלו מוחצת לי את הראש פנימה לתוך המזרן. 

הזין שלו מחולל לי את החור ההדוק האחורי. 

מדי פעם הוא צובט אותי או מספינק חזק. מה חזק? התקרה רועדת.

 

זה כואב ואין בזה שום הנאה פיסית. ההנאה המאזוכיסטית שלי בשיאה. והיא זו שמגמירה אותי. 

 

 

אני רק חצי נמצאת. 

חצי שני שלי מרחפת.

הנאה מאזוכיסטית טהורה.

 

 

~~~~~~~~~~~~~~

 

בן הזוג שלה, מלטף את עורי העירום. יש לו מגע נעים. זו פעם ראשונה שלנו איתם, אז אני עוד לא בטוחה איך להתנהל. מה זה בסדר מבחינת הגבולות שלו, ומה יותר מדי. ההסתייגות הזו, מקשה עלי לשחרר ולהנות.

חבל. נצטרך לתקן את זה. בפעם הבאה.

 

בזוית העין אני קולטת את אהובי קושר אותה. הוא מתחיל מהרגליים. אני רואה את הקשר שלו ומזהה את התנועות מהסשנים שלנו.  אני מתחרמנת מלראות אותו קושר אותה. 

אחר מכן הוא עובר לידיים. היא ואנילית, או בדסמית מתחילה. זה לא באמת חשוב. אני מזהה גם את האיפוק שלו. הוא מדבר אליה. כמו שהוא יודע לדבר.  

הוא נותן לה כאב. מעט. אבל לא מעט לה. הוא קשוב.

זה כל כך סקסי לראות את זה מהצד.

את השליטה שלו. את הריסון הסאדסטי, והתקשורת ללא מילים.

והמראה הזה מחרמן אותי לא פחות מהידיים והפה שבאותם הרגעים נוגעים בי . 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י