לפני 7 שנים. 13 בספטמבר 2016 בשעה 19:51
יש משהו מר ומתוק בלהישמע להוראה שקשה לך.
מצד אחד אני רוצה משהו.
כל כך רוצה את זה.
כמהה לזה.
ומצד שני אתה אומר "לא".
אז אני מקבלת. בהכנעה מלאה.
ומנסה לחייך גם תוך כדי.
ולשמוח.
בהתחלה בכח מנסה.
כי זה קשה לי.
ואחר כך, אי אפשר שלא לחייך.
כמה נינוח שאתה.
כמה רגוע.
כמה שלוה אני שומעת בך.
כמה טוב לך.
אי אפשר שלא לשמוח באמת מהלב כששומעים אותך כך.
הכי טוב לי בעולם כשטוב לך.
אני תמיד בעדך. גם מרחוק.
תמיד שלך.
דום.