יומן מסע

אף פעם לא הייתי מספיק רהוטה. 

זה לא שאני טיפשה, לפחות אני לא חושבת שאני טיפשה, אלא שהמתימטיקה והפיסיקה תמיד היו קודם. 

ספרות , לשון, למה זה טוב? אפשר להרויח משכורת עם זה?

אז כזה. 

אז אני אנסה לענות לך איך שאני יודעת. הכי טוב שאני יודעת. בספירה. במספרים. 

בחמש קילומרים הראשונים זה אפילו כבר לא מאמץ. הגוף רגיל. כן אני מתנשפת, מזיעה, אבל הראש יודע שאני עושה את זה בקלות. 

המאמץ הנפשי קל. 

שלושת הבאים בתור זה כבר קשה. מתרכזת בך. 

מתרכזת בשירים שמתנגנים לי בנגן. 

מרגישה את השרירים מתלוננים. 

מרגישה את האנדרופינים מתחילים לצאת. 

אין רעב ברגעים אלו. 

אין חרמנות. 

אין הזדקקות.

רק קושי והתמודדות עם עצמי. 

2 קילומטרים אחרונים אני רק סופרת.

זוכר שלימדת אותי לספור?

20 תודה

19 תודה

18 תודה. 

סופרת. 

שאלת אותי אתמול "מה ישאר מחר".

אז הנה תשובתי לך. 

אני. 

בהכי טוב שלי. 

בהתמודדות.

במאמץ. 

בהתמדה. 

10 קמ, דום. 

בזכותך. 

אתה גאה?