סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 2 באפריל 2017 בשעה 20:18

 

אני מתמסרת לך.

לחום שלך

לשוט שלך

הצלפות נוחתות עלי אחת אחרי השניה

ביניהם הליטופים.

משהו שונה בי היום

אני סופגת

עוד ועוד

סופגת ברמה מפתיעה

השוט מטייל עלי. מגיע למחוזות שטרם הכיר

כוס

גב

חזה

לא מזניח את התחת. מצייר עליו

וגופי מקבל אותו באהבה רבה.

באותה האהבה שהוא ניתן לי.

 

 

יש שקט בחדר. רק צלילי קלי המשחיט שלך והאנקות הקצרות שלי. כובד הנשימות.

 

אתה משוחח איתי דרך ההצלפות היום. 

מדבר איתי בעוצמות. במקצב. מנגן עלי תקשורת בינינו.

 

ואני עפה לי. 

רחוק שם. 

רחוק איתך. 

כי רק איתך אני יכולה להיות שם. 

כי רק אתה, אדוני, יכול לקחת אותי לקצה שלי. 

אתה הינך הקצה שלי

אתה הינך כל הקצוות שלי

 

ותודה לך

שהנך

 

 

שלך

}{

 

 

 

 

סועד קשוח - מותק,

רק שתדי
שגם אני מאד אוהב
לקחת אותך
לקצה שלי
את עושה לו מאד נעים
וגם לי
:)
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - כל חלק בגוף שלי מזכיר ומזקיר לי היום את נפלאות מעשיך.
ואין בי מילים להביע את אשר מרגישה.

מתקשה להכיל את זה. את הטוב הזה. שלא בטוחה כלל שהוא מגיע לי.

תודה רבה אדוני.
על כך שמסכים לי תחתיך.
תודה על המקום הזה,
נמוך תחתיך,
בחיבוקך העוטף.
תודה על שייכותי.
שלא מובנת מאליו כלל וכלל עבורי.
תודה על שהנך.
כמות שאתה.

}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י