סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 17 באפריל 2017 בשעה 16:15

רעב.

הרעב שמעכל אותי ומאיים לבלוע.

כמיהה בכל נשימה. בכל נים.

רעב.

זה הרעב שלי אליך שגורם לי לבצע הכנות מוגזמות ולא באמת נדרשות,

שגורם לי לתזיזות ולחוסר מנוחה,

שגורם לי למועקה בפנים.

שגורם לי להתעטפות מיותרת. 

הרי בין כה וכה עירומה מולך גם אם לבושה לגמרי. 

 

בודקת.

 

הודעות.

פון.

ותחתונים רטובים.

נוזלת מהמיינד, מהציפיה והרצון אליך.

מהגעגוע. 

 

מורידה בגדים. 

עבורי.

להרגיש טוב עם עצמי, כדי להרגיש טוב איתך. ואחרי שחשתי  איתך,

חזרתי לנשום

כאבתי

התרגשתי

הרגשתי

חויתי

הענקתי

חייתי

התהלכי על הגבול, רק כדי להתנדנד על קצה התהום ולחוש את עצמי כמעט נשטפת מהגל שבתוכי.

להרשות לעצמי להרגיש שוב טוב. 

 

להיות יפה.

שלך.

 

 

מתוך רעב. 

 

למקומי אל מולך. 

 

אנא אדוני, קח אותי לקצה. 

אנא אדוני, הקשה.

אנא אדוני, אל תוותר לי.

אנא אדוני, החזק לי את היד בל אפול.

אנא אדוני, קלף את כל המסיכות.

 

ואני מבטיחה לך, אדוני,

שאהיה שם עבורך הכי טובה שיכולה, הכי טובה שיש.

להעניק לך 

לפרוק לך

לנשק

ללטף

לשמוע

להנות.

 

להיות טובה. מעולה.

עבורך . עבורי. 

 

 

שלך.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י