שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 6 ביוני 2017 בשעה 21:44

אני רוצה להתפשט למענך.

 

להשיל מעלי פיסות עור קטנות כדי שתראה כמה אדום הדם שזורם לי בורידים.

לקלף את הריאות ולהגיש לך את הלב הפועם בי. 

לנפץ את הקרקפת, ולהביא לך את השליטה הישירה על המוח, הקטן והגדול.

לקרוע את הבטן, ולאגרף משם את הקישקא במכה אחת חדה.

 

אבל זה לא די לי.

אני רוצה להתפשט עוד.

להוריד גם פחדים ומסיכות. 

ובדידות

ורעב

וקור

ופחד

וקנאה

להתפשט מכל הרע בי ומכל המיותר.

 

אני רוצה להישאר עירומה.

 

ואז,

אוכל להיות שלך כך. 

באופן הזה.

 

אני רוצה להתפשט בישבילך, כדי שתוכל להלבשני בשנית.

בדם. בלב. במוח. בקרביים.

תלבשני ותדע, שהעירום שלי, שלך. ובגדים לא יכולים לו.

 

 

שלך.

 

 

סועד קשוח -
חשופית שלי
מה זעזע אותך שוב? הקנאה והפחד?

אני רוצה קודם כל לחבק רותך קרוב לליבי
ואז להפשיט אותך, להסתכל לך בעיניים ולתת לך סידרת סטירות בעיניים פקוחות,
סטירות לפנים, לשדיים, לבטן, לגב, לירכיים, לכפות הרגליים ולכוס.
בתחת נתעלל היטב לאחר מכן.
לנער ממך כל מחשבה כדי לנטרל את המוח - שאוכל לקחת אותו ולנתק אותו ממערכת העצבים.
עכשיו הוא בידי.
את הלב אשלוף ואעסה היטב. תראי אותו פועם לי ביד. שלי.
להשיל ממך פחדים ומחסומים. להסיר כל רגש שלילי.
להחדיר בך שקט. טיפה טיפה עם מזרק מיוחד שעומד עבורך

רק בואי
חשופה
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אוח אדוני.
איך זה שאתה יודע לקרוא אותי כך?

צריכה
רוצה.
מייחלת לכך.
חשוב לי כה.
כל כך שכך.

מתגעגעת.
}{
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י