יומן מסע

זה פשוט כואב לי פיסית, אתה מבין?

כואב לי כל כך.

שאני מרגישה שאני נמחקת.

דחקתי בי. בכל הכח. מבפנים. 

ובדרך, קצת איבדתי אותי, את הזהות שלי,

ומרגישה שטיפין טיפין מאבדת אותך. גם אם זה לא באמת כך, הכאב עודנו מוחשי.

ואז מתחשק לי להוציא את הכאב הזה החוצה.

ממש כמו עכשיו.

ומה שמפריד ביני לבין לעשות את זה הוא האישור שיש לבקש לפני.

הוא יסב לך כאב. אז הוא לא יוצא מפי.

ויש צורך, להוציא אותו החוצה, לתת לו ביטוי, על מנת הוא יוכל להרפא. לתקופה קצרה אומנם, אבל ישכח בי.

ואוכל להיות מה שאתה צריך שאהיה.

זה תשלום קטן לשלם, אדוני.

כדי להיות עבורך.

כדי להתגבר על עצמי.

כדי לשמור עלינו.

בבקשה.

 ♡