סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 13 במרץ 2018 בשעה 11:29

הלחץ נבנה בתוכי לאט.

מעכל אותי כמו חומצה מטפטפת מתוך קרע בצינור וממוססת את החומר הרך איתו היא באה במגע.

טיפה אחת

ועוד אחת

והצריבה גדלה.

מתרחבת לתוך שלולית שמאיימת על המשך נשימתי. 

 

אין לי נטיה להתאבדות וזו לא זעקה לעזרה.

רק שלפעמים, כשהשלולית פוערת בי חללים בבטן, אני לא יכולה שלא לחשוב על המכתב שאשאיר.

אחד לכל שנה של הילדים.

 

מה שלומך? הכל בסדר? שואלים אותי יקירי במהלך היום.

תמיד בסדר. אני עונה.

הכל תמיד בסדר.

 

 

 

*סגור לתגובות*

orian - לי את לא סוגרת שום דלת יקירה!!! באהבה רבה ותמיד לרשותך כתמיד ואם צריכה רק צפצוף צרי קשר זאת בקשתי היחידה בחיבוק חם ומעריך כי את ספשל ואל תכחישי זאת!
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י