יומן מסע

אני לא ישנה ימים שזה כבר מגוחך.

אז אולי קו המחשבה לא קוהרנטי מספיק, והניסוח של המשפטים לא מעביר בצורה רהוטה את המסר שאני רוצה להעביר.

לא הכרת אותי אז, כשלא ישנתי.

גם אני כבר לא מזהה את עצמי כך. סהרורית.

עייפה.

עצבנית.

לא מדוייקת.

כבויה.

נלחמת ברצון לבקש ממך לעשות לעצמי את מה שאני כל כך רוצה ממך. 

זה לא אותו דבר בלעדיך.

וזה לא מתאים לבקש.

לתת.

אני צריכה לתת.

אני לא יכולה להיות סאבית עם מי שלא דום איתי.

ועבורי זה צורך של ממש. אני צריכה להיות סאבית. 

אני צריכה להיות סאבית שלך.

אתה חסר לי.

חסר לי כל כך,

שהמרחק הפיזי משפיע על מצב הרוח שלי, על התפקוד שלי, על שמחת החיים.

עוד קצת.

עוד מעט.

עוד טיפטיפונת.

אני אוהבת אותך.