שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 4 שנים. 28 בפברואר 2020 בשעה 16:39

נסעתי בבוקר נסיעה של כשעה, העמסתי תנור בילט אין לרכב שלי, וחזרתי לביתי, שוב נסיעה של כשעה.

 

התאמתי נישה בארון לאותו התנור, והרמתי (!!!) אותו לנישה שלו.

 

סיימתי להרכיב טרמפולינה לילדים.

כן, כן, הענקית הזו.

שמשתוללים עליה.

כן. לגמרי לבד.

 

 

ואז חומד בא, והשלים לי את היום.

 

 

ובין כל המשימות האלה, שההצלחה בהן, בגפי, מחזקת ומעצימה,

אין כמו ההרגשה הזו, הנעימה , שהוא עושה לי.

בעיקר כשהפה שלו פתוח כבר איזה שעה,

והוא מרייר,

כמו זונה נזקקת,

על הזין שלו ועל הבירכיים שלי.

 

 

כיף.

לגמרי התעלת על עצמך היום , חומד.

לחלוטין.

 

 

 

 

 

 

ועכשיו,

מי בא לסיגריה וקפה?

האנשה עצמית - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים
איה74 - הוא עדיין מרייר ככה? אם את משאירה אותו ככה אני באה 😆
לפני 4 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - באיזשהו שלב בכל זאת אפשרתי לו לסגור את הפה :)

אבל אפשר לתאם משהו ;)
לפני 4 שנים
איה74 - אני ממש רחומה!
לפני 4 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - את מדליקה.
:-)
לפני 4 שנים
king scorpion​(אחר) - מממ 🌹
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י