בעולם מושלם, שליטה הייתה יכולה לבוא לי מעולה. מישהו היה אומר לי מה עושים היום, ואני הייתי סומכת עליו שכל מה שהוא עושה זה לטובתנו. כמה פשוט.
--------------
בגיל 28 נולד לנו ילד שני. ילד שני לאמא עם דיכאון שלא עובדת, ואבא שיצא לדרך של עצמאי. ועמדתי מול חנות משקפיים והבנתי שאין לי כסף לזה. עד אז חשבתי שרק העניים ביותר לא יכולים להרשות לעצמם משקפיים, והרי אנחנו לא כאלו. ופתאום הייתי בת 28, עם תינוק ופעוטה, וכאבי גרון ששלחו אותי אח"כ למיון, עומדת מול חנות משקפיים ולא יכולה להרשות לעצמי להכנס. כשהתגרשנו, הגרוש אמר לי שהוא התחתן איתי כי הוא חשב שלא אכפת לי מכסף. הוא לא טעה. בזמן שהוא התחתן איתי, באמת לא היה אכפת לי. גדלתי במשפחה מבוססת וחשבתי שצריך להיות ממש עניים כדי שיהיה חסר למשקפיים, או תרופות, או טיטולים.
------
אז עוד מעט אני בת 40, ויודעת בדיוק אצל מי השליטה. אצל מי שמחזיק בכסף. וזו חלק מהסיבה שהעולם כבר לא יהיה מושלם, כי רק אני מחזיקה את הכסף שלי.