המסיבה היתה סיוט.
בשנייה שהגענו עדי פשוט לא ראתה אותי יותר ונעלמה לרקוד.
שנייה לפני שנעלמה היא הספיקה לתת לי את התיק הקטן שלה והכפכפים.
'אתה יכול להסניף אותם אם בא לך, מאמי' אמרה וצחקה.
היא הספיקה עוד לתת לי נשיקונת מרפרפת על הפה, ואז ללטף אותי בראש כמה ליטופים.
מין ליטופים מתנשאים כאלה, אדנותיים. כמו שבעלים מלטף את הכלב שלו.
ישבתי על הבר, עם בירה, ובהיתי בה מהופנט בזמן שהיא רוקדת.
סקסית. פלרטטנית. טיזרית. פרובוקטיבית.
קול ההגיון, זה שהיה אמור להחליט שפשוט נוסעים הביתה, כבר מזמן לא תפקד, ובמקום זה עשיתי את הדבר הכי פתטי שיכולתי לעשות במצבי - וזה לחטט לה בתיק.
חיפשתי את הסלולרי שלה.
הוא לא היה שם.
באסה.
לקחה אותו איתה לרקוד.
הנה אני רואה אותו בכיס האחורי של הג'ינס שלה.
חבל. רציתי לראות עם מי היא צחקקה לה בטלפון כל הנסיעה.
וגם איך אני מתוכנת אצלה.
בתיק היה ליפסטיק, ת.ז (נעים להכיר אותך עדי אדגו - אגגל אותך בהזדמנות הראשונה שתהיה לי), בקבוק מים מינרלים קטן.
וזהו.
אפילו ארנק הבת-זונה החצופה הזו לא טרחה לקחת.
'תזמין לי וודקה עם רד בול ובוא תצטרף...' היא קראה לי.
'נו קדימה...'
היא ראתה את חוסר שביעות הרצון שלי
'תהיה גמד קליל...'
אחרי בירה אחת ושני ציי'סרים כבר הייתי מסוגל להצטרף לעדי ולהרגיש פחות דובי מגושם.
אלו היו כמה שניות או אולי דקות של אושר מזוכך.
עדי רקדה איתי.
נגעה בי.
חיככה את המפשעה שלה בשלי.
ליטפה אותי בעור.
ואז לחשה לי באוזן 'אל תדאג מאמי היום לא תצטרך לאונן לפני שתרדם...'
באיזשהו שלב עדי הודיעה ש-'נמאס לה קצת מהרעש, ואפשר לנסוע אלי...'
ברכב עדי הדליקה סיגריה, בלי לבקש רשות, ובלי לשאול אם מפריע לי שמעשנים לי באוטו, אבל לי זה לא היה איכפת כי היד השנייה שלה ליטפה אותי בעורף....