גייז

קורי שמע על המלכה הצוננת שלקחה אל חדריה חמישה גברים שונים בכל לילה. בנות משפחת המלוכה היו יפהפיות ארוכות איברים וחשקניות, שונות לחלוטין מהאמזונות ששמרו עליו. אך קורי עדיין לא פגש במלכה ולא דמיין עצמו מתענג על גופה של אישה. הוא הוסיף להתגעגע למגעו העדין של גבר...

צעדיו של אדוני נשמעו ברקע הדממה. עצרתי את דמעותיי וחיכיתי שיתקרב לשחרר אותי מתנוחתי הכואבת. הוא הדליק את הדוד וחזר לחדרו. פסיעותיו המתרחקות הרחיקו את גופי מהתרת כבילתו אותי. בהיתי בקשיחות שחלפה מאחורי גבי והערצתי אליה אך גברה...

האנשים שהיו עדים לסצינה בה אדוני העניש אותי בסופרמרקט, הביטו המומים והתרחקו כל עוד רוחם ברגליהם. רק בחור אחד אזר אומץ והתקרב אלינו. "אני מקנא בך על שיש לך אדון כזה!" אדוני אחז בזרועו והרחיק אותו מטווח שמיעתי...

אל הבוקר השני התעורר אדוני מוקדם מן הרגיל, כשכל תאוותו בישבני. כשהוא גוהר על אחוריי, זחלתי אל המקלחת וראשי הוכנס אל תוך האסלה ואת שפיכות הבוקר שלו התיז עמוק בתוכי ומי הניאגרה שטפו את פדחתי....

"קח שליטה, עבד."
"אדוני, אני... שליטה?"
"כן, עבד, תשפיט אותו למעני! תכין את הכלבלב המתוק הזה לטיפול מיוחד!"

א. הוא אהבת חיי, בעלי ואדוני, אלוף נעורי, חברי הטוב ביותר ושותפי לחיים. הוא הראשון והאחרון שלי, אבל... כולם יודעים מה זה גברים, ובעיקר גברים כמונו, שאוהבים גברים

מהרגע הראשון שראיתי אותו בטלביזיה במבחנים ל"כוכב נולד", כמו מאות אלפי בנות ובנים ברחבי הארץ, התאהבתי בו עד כאב. ומאז, כוסס ציפורניים, התפללתי והצבעתי עבורו עשרות פעמים, רק כדי להיות בטוח שלא יעזוב...

ברקע השיר "הסלע האדום" של אריק לביא ז"ל, המספר על "מקום שאיש ממנו חי עוד לא חזר", ואני נוסע רועד מפחד למרתף האפל שנאמר לי עליו שיש בו הכל חוץ מאהבה ורכות, בעיר זרה, חמה ורחוקה, כשאיש לא יודע איפה אני ולמה...

לעיתים, האדון האמיתי שכל חייך חיפשת, מתגלה בסטודנט חמוד, ממושקף, המגיע אליך, בשעה של חסד, על אופניים בלות.

התקרבתי אל אוזנו ולחשתי בליטוף פניו:
"עבד שלי, אתה הולך לתת את עצמך כמו שלא נתת בחיים. אתה רוצה להמשיך, או שנפסיק כאן?"
"אני מבקש להמשיך, אדוני", הייתה תשובתו החד משמעית...

זה לא קורה לעיתים קרובות, בכל זאת, הגיל, העבודה, החיים ... אנחנו אנשים עסוקים, אבל לפעמים הוא נדלק כמו שרפת קוצים פתאומית, וכשזה קורה אני לא צריך שום דבר - לא בגדים מעור, לא אווירה של מועדון ליודעי דבר, לא שתיה, לא סמים ולא בטיח.

סשן מנטאלי חזק מאוד, בו העבד מפקיד את גופו ונפשו בידי האדון.
את התמונות ניתן לראות בקישור לפורום:http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=4168

קונטרה וונדום נון פאסונדום - אל תשתין נגד הרוח (לטינית) היא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לאחר שנבגד ע"י נינו וליאון, דורי עושה כמה שינויים בחייו.

קונטרה וונדום נון פאסונדום - אל תשתין נגד הרוח (לטינית) הוא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. דווקא כשדורי מתחיל להעריך את החיים השלווים עם ליאון, נינו מגיח במפתיע לחייו...

'קונטרה וונדום נון פאסונדום' – אל תשתין נגד הרוח (לאטינית) הוא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הוא מוצא נחמה בזרועותיו של ליאון, גבר מבוגר יותר, המתאהב בו...

אחרי שנואשתי מלפגוש סתם ככה, במקרה, את מי שיעשה לי את זה, פרסמתי מודעה בפורום המתאים בזו הלשון – "צעיר חצוף, דק גזרה ונאה, מחפש אבא דוב שיחנך אותו למצוות ולמעשים טובים."

אני פורם את השסע במכנסיו, אוחז באולר וחותך את תפר הגומי המונח על מותניו. עיניו נטרפות בבהלה מאחיזת האולר, אך הגירוי גובר והוא עוצר את כל יכולתו לנשום...

עכשיו אני שולח אותו להביא את השוטים. יש לנו שלושה – החתול החביב שלנו, המחבט מהעץ, והמעניש, הדבר הכי גועלי שקיים בשוק ושהוא קנה רק בשבילו, אני לא זכיתי להרגיש אותו עלי אף פעם.

חלקו האחרון של הסיפור בהמשכים, ובו מתגלים כל הסודות של הדור הקודם ושל הדור הנכחי.

עמוס, צעיר מרקע דתי המתמודד עם סודות מן העבר ממשיך להדק את מערכת היחסים שלו עם דודי, ובמקביל מגלה דברים חדשים על תיאו. סיפור על התבגרות, שליטה ואהבת גברים.

צעיר מרקע דתי מתמודד עם סודות מן העבר וגם ההווה לא מפסיק להפתיע. חלקו הראשון של סיפור בהמשכים העוסק בהתבגרות, שליטה ואהבת גברים.

ביום הולדתו ה-25 נזרק עמוס ע"י חברתו, חוגג לבד ומגלה שהוא לא מסוגל להבדיל בין בחורים לבחורות. מכאן הכל רק יכול להשתפר.

סיפור חניכה והתבגרות, ובו גיבור המגלה את עצמו ואת המיניות שלו ותוך כדי כך פותר את תעלומת היחסים הלא גמורים שלו עם אביו המת.

"איזה תחת שמן יש לך." העיר קוגן בבוז וצבט באכזריות את העכוז העגלגל והשרירי שמילא יפה את תחתוני הכותנה הלבנים. "בוא הנה!" צעק פתאום, "זה לא התחתונים שלי שאתה לובש?!". "כן המפקד." הודה הסמל האומלל, "נגמרו לי התחתונים הנקיים ו... סליחה המפקד."

הוא נשען על סלע העקידה. כפוף ורכון, נכון לקבל ולספוג את תאוות הצורך שלי, להאדים את בשרו. כריעתו הבלתי מתפשרת, הטוטאליות שלו, זרימתו עם תאוותיי – כל אלה גרמו לזין שלי להזדקף במלוא אונו, עוד בטרם התחלתי להצליף.

כשהוא כרע על ברכיו ומצחו צמוד לרצפה, הנפתי את השוט. לשם הפנמת המעשה שעשה, בזה שהכעיס אותי בימים האחרונים, התחלתי את ההצלפות ברמות גבוהות יותר של עוצמה, אשר אף הלכו וגברו. ישבנו וגבו ספגו כמעט 70 הצלפות ברצף, כאשר מדי פעם עצרתי לריכוך, אך לא בעזרת כף ידי. סוליית נעלי עברה על המקום האדום-עז מן ההצלפות.

שבתי למטבח והמשכתי בסדרת הצלפות חזקה. השבתי את האדום אל העכוזים, כמו שאני אוהב ומתגרה ממנו, והוריתי לו להמשיך לינוק את הזין שלי. ושוב דחפתי את ראשו אל תוך הארון והלבשתי את הזין בקונדום. מרחתי מעט מאוד קרם על ראש הזין וחדרתי אל תוכו באחת...

"אני הולך לקרוע לך את התחת! זונה עם מדים, אה...? מה חשבת, כלב כחול, שזה יקנה לך איזו זכות אצלי?" אמרתי ונעצתי את שיניי שוב בעורפו, העצמתי את המשיכה בפטמותיו וביצעתי בישבנו תנועות של חדירה.

פגשתיו במקרה. צעיר בהרבה ממני. נוצר בינינו קליק והתפתחו יחסי שליטה. יום אחד הוא שאל אותי אם אני מוכן לעוד אדון. הסכמתי. לא התחרטתי.

הוא הצביע. ביקש ללכת לשירותים. שחררתי את רגליו והלכתי לפניו. התיישבתי על האסלה. הוא מצץ לי את הזין, שעדיין היה זקור לתפארת. לפתע הוא נשכב על הרצפה ופער את פיו. 'חוויה חדשה גם עבורי' הרהרתי וקמתי מהאסלה והתיישבתי על פניו. הוא קיבל פיסה אל פיו ולעס. אחרי ששטף היטב את פיו, ניקה את החור שלי בלשון רטובה ומרטיטה.