הבעיטה פוגעת בה, הכסא מתרחק, הרגל נגררת, הכוס נפער, הראש נופל, הפה נאנח, העיניים נפתחות ובוהות בכוס שלה שמשתקף מלמטה

אני מניח את עצמי בתוך המסגרת. קושר יד לכל רגל של השולחן וכל רגל לרגל אחרת. האיבר שלי מונח במרכז והתחת שלי מורחב ופתוח לקראתה. הנה אני. אהובתי. כמו שביקשת.

ועכשיו היא כבר לא נראית כמו איזה פסל מזהב של אלה יוונית שאני מעריץ מאז התיכון או חרא כזה. עכשיו היא הדבר הזה שעוטף את הזין שלי.

היא מזיזה את האגן שלה מצד לצד ומספיגה לי את הפנים ואז שולחת יד, אוחזת בשיער שלי באגרוף קפוץ, ומזיזה את הראש שלי לאיפה שמענג אותה. היא לא עוברת לצד השולט בעדינות.

אני שולח יד ומחזיק את הרתמה האדומה שמהודקת לגב שלה וכובלת את הידיים שלה. אני מצליף על התחת שלה כמה מפעמים כדי להעלות את הווליום שלה לרמה שאני רוצה.

אני משמן את הידיים ומלטף בעדינות את ירכיה, נותן לאצבעות שלי מידי פעם לחדור-לא-לחדור לתוכה כאילו הן רק מחליקות בטעות על גבי חומר הסיכה. הנשימות שלה מבשילות לאנחות. אני מניע את ידי ומשמן את חור התחת שלה בעדינות, מעגלים מעגלים, מבחוץ פנימה. עד שאני חודר-לא-חודר לתוכה גם שם. הזין שלי כבר עומד ואני מחליף בין אצבע ואיבר, איבר ואצבע, משמן את חור התחת שלה בעדינות עם הזין שלי, מעגלים מעגלים, מבחוץ פנימה. עד שהזין שלי חודר-לא-חודר לתחת שלה.

אני צריך לכוון אותך לפני אבל לוקח לי רק כמה רגעים לפני שאני מרגיש את החמימות דרך הבד של התחתון. כן, המיתר מוכן

התבוננתי כיצד הנקודה המבוישת בין האיבר שלה לחור התחת, מלוקקת בשקיקה ולאחר מכן מוכה ללא רחמים. ראיתי את ההשפלה של אצבעות חופרות ומתעמקות בכל חור ונקב בגוף שלה בזמן שהיא מתאמצת בנואשות לא לפספס אף תחושה

אני נשאר קשוב לנשימות שלה. יש שם רגע שאסור לי לפספס. הרגע שהיא מוותרת. הרגע שמתחיל כשהיא מבינה שאני לא שום דבר ממה שהיא רצתה ולפני שהיא מחליטה להפסיק. הרגע של שיא האכזבה. התזמון פה הוא קריטי

ואני לא יכול אפילו לראות את התנועה העדינה שבה היד שלה מצווה עלי לשכב בשקט אבל אני נשכב בשקט. ובשקט הזה אני יכול לשמוע, לשמוע את האצבעות שלה נסגרות על משהו ומחזיקות חזק בזמן שהיד השנייה שלה ממשיכה ללטף את הזין שלי ולרגע אחד פתאום ברור לי שאין לי מושג מה עומד לקרות

לא ככה היא חשבה שזה יהיה. הפנטזיה הגדולה והאסורה שהיא שמרה בליבה כל השנים. לא ככה.