בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים כנשלטת

לפני 5 שנים. 19 בינואר 2019 בשעה 21:14

בוא נתחיל בזה שלא זכרתי את השם שלו.

ממש לא אופייני לי, במיוחגד אחרי שהוא זיין אותי מספר פעמים.

הוא קצת נעלב.

שיתמודד.

אחרי כמה הודעות יבשות (בעיקר בגלל שהוא היה עדיין פגוע) הוא פתאום זורק לי:

"קניתי מזרון חדש".

אני באמצע הרצאה. לא יודעת למה אני בהלם.

הרמז היה די עבה (בניגוד לאיברים אחרים בגוף שלו).

זה היה די ברור למה הוא התכוון.

אני התחלתי לצחקק עם עצמי באמצע הרצאה. אולי. ממבוכה.

זה הצחיק אותי. לא יודעת למה.

הוא פשוט היה יכול לכתוב לי "בא לי לזיין אותך".

 

 

לפני 5 שנים. 17 בינואר 2019 בשעה 18:22

היום סיימתי סמסטר ראשון.

אחרי 3 חודשים שבהם הייתי ללא שעות שינה, ללא סקס, ללא הנאות וכו'.

3 חודשים שבהם הייתי קמה ב-06:00 וחוזרת הביתה ב-23:00 במקרה הטוב.

מה שמוזר הוא שלא סבלתי לרגע. נהנתי מכל שנייה. 

נהנתי מהלמידה.

בחרתי לעצמי מסלול קשה, מסלול מרתק, ואני מסופקת מכל דקה שאני נמצאת בו.

היום הרגשתי את תחושת הריקנות, כזאת שבאה אליי כל פעם שאני מסיימת פרק בחיי.

זוכרת את הנשימה הארוכה שלקחתי כשיצאתי היום מהלימודים.

נכנסתי לאוטו והתחלתי את הנהיגה שלי הביתה.

חושבת על תקופת המבחנים המטורפת שאני עומדת לעבור. 

אבל אני אעמוד בה. בהצטיינות. כי כזאת אני.

 

ואז אני שומעת את השיר (מופיע למטה).

הוא בא בזמן הנכון. 

זה השיר האהוב עליי.

תמיד כשאני שומעת אותו משהו מתמלא בי. משהו מתעורר בי.

 

 

לפני 5 שנים. 29 בדצמבר 2018 בשעה 12:08

 

כבר שבועות הוא מנסה לקבוע איתי לקפה. 

זה לא שהוא לא מכיר אותי, פשוט אף פעם לא היינו לבד.

אז הוא הגיע השבוע לקפה. 

בדיוק החלמתי מאיזו שפעת. הייתי במחזור אחרי איזה 3 חודשים שבהם לא קיבלתי. מחזור קשה. 

אז אני מכינה לו קפה וגם מציעה לו משהו משהו מתוק ליד. מנומסת שכזו. 

אנחנו יושבים ומדברים. 

אחרי זה הוא אומר לי בואי נראה טלוויזיה במיטה. הוא מנסה להזרים אותי. להשכיב אותי. הוא לא יודע שאני כבר מכירה את הטריק הזה. זה לא עובד עליי. 

אני לא במצב. לא בא לי עליו.

״אני במחזור״ אני אומרת לו. 

הוא לא מאמין, הוא חושב שזה סתם תירוץ... 

אז הוא מנסה, הוא דוחף לי אצבע. 

הוא מרגיש את הרטיבות, הוא חושב שזו החרמנות שלי. הוא רואה את ההנאה על הפנים שלי. 

הוא מוציא את היד שלו מהתחתונים שלי. 

רואה שיש עלייה דם. 

הוא בשוק. הוא מתחיל להתחרפן. 

״את מטורפת! תמיד היית מטורפת! את פשוט לא נורמלית״ הוא צורח תוך כדי שאני מציעה לו לשטוף ידיים. 

הוא לא נרגע. 

הוא עדיין ממש לצרוח. 

זה לא מרגש אותי במיוחד. בעיה שלו שהוא לא האמין. 

לפני 5 שנים. 21 בנובמבר 2018 בשעה 22:00

נפגשתי איתו הבוקר אצלי בבית. לא ראיתי אותו מאז שטסתי.

אין כמו לפתוח את היום עם זיון.

הוא בא מוקדם מהצפוי. לא הספקתי להתקלח עדיין.

אני אומרת לו שאני נכנסת להתקלח ושבינתיים יכין לעצמו איזה משהו לשתות.

"רוצה שאכנס איתך?" הוא שואל אותי.

אני מסתכלת עליו בתהייה. לא מבינה מאיפה זה בא.

"בא לי לפנק אותך" הוא מוסיף ואומר.

"אין צורך במחוות רומנטיות" אני אומרת לו.

הוא צוחק. אני לא מבינה מה מצחיק. 

אני לא טיפוס של בוקר.

אני נכנסת להתקלח. אין כמו מקלחת. זה הזמן שבו אני חושבת הכי טוב.

 

יוצאת מהמקלחת. הוא שותה קפה. הוא הכין לי גם. 

יושבים ושותים. מדברים...

ואז הוא יוצא בעוד אמרה ונילית רומנטית כזו "בא לי לפנק אותך".

אני מתעצבנת.

"מה אנחנו זוג?" אני אומרת לו. "תירגע עם כל זה".

"היה לך יום הולדת השבוע, מגיע לך" הוא אומר.

שכחתי שאנחנו חברים בפייסבוק משום מה. 

"רוצה שאזיין לך את הפנים?" אני אומרת לו.

הוא מסתכל עליי בהלם. לא מבין מאיפה זה בא.

 

 

 

לפני 5 שנים. 18 בנובמבר 2018 בשעה 8:35

היום שלי, ממש שלי תרתי משמע, נפתח ביקיצה טבעית.

הורדתי את החולצה בלילה כי פתאום נהיה לי חם. 

מסתכלת באייפון, רואה את כל הברכות והאיחולים המלבבים מאנשים שכבר הספקתי לשכוח.

זה עדיין מעלה בי חיוך.

 

 

שיהיה יום טוב! 

לפני 5 שנים. 17 בנובמבר 2018 בשעה 20:26

עשיתי לי רשימה של כמה דברים שאני חייבת לעשות. בשביל עצמי.

עד הגיל שממש בעוד שעתיים אגיע אליו.

צניחה חופשית הייתה אחד מהדברים האלו. אבל אף פעם לא היה לי אומץ.

ערב אחד כשהייתי במקסיקו לפני חודשיים פתאום קיבלתי את האומץ. 

החלטתי שאני חייבת לעשות.

התחלתי להתקשר לברר, וקבעתי תור לצניחה חופשית למחרת.

קמתי בבוקר אחרי שעתיים של שינה, אחרי לילה שהיה מדהים.

פחדתי ממש. אפילו קצת התחרטתי.

התחילה הדרכת הסימולציה. זה גם לי יותר לפחד.

ואז שסיימנו אמרו לי לבחור מדריך שיהיה איתי מבין שניים.

בחרתי את החתיך. 

ואז הוא דיבר איתי קצת, הרגיע אותי. 

לא ידעתי שאהיה ממש צמודה אליו במהלך הצניחה.

שזה יזכיר לי סשן.

לפני שאנחנו עולים למטוס הוא קושר אותי ואוסף לי את השיער.

במסוק אני נשענת עליו. מתה מפחד. הוא מחבק אותי.

אני מחייכת אליו.

מסתכלת על הנוף, על מקסיקו שעוצרת נשימה. יש קשת בענן, הרגשתי בגן עדן.

הטייס מחבב אותי. אנחנו מדברים המון. הוא גם שווה.

ואז כמעט מגיע הרגע.

המדריך שאיתי מתחלף איתי, אני מקדימה והוא מאחוריי.

הוא קושר את עצמו אליי. חזק. אני מרגישה שאנחנו נהיים אחד.

אני מרגישה את האיברים שלו. 

מרגישה את הזין שלו.

הוא גם מרגיש אותי. 

הוא קושר את עצמו לחזה שלי, ולישבן שלי. זה מגרה אותי מאוד.

זה מעלה בי מחשבות נעימות.

הוא פותח את דלת המסוק. אני מתקדמת. הוא תומך בי.

אני בגובה של 12 אלף רגל.

אני יורדת למדרגה כמו שהסבירו בסימולציה. 

לפני שעלינו למטוס אמרתי לו "do whatever you want". 

זה באמת מה שהוא עשה.

ברגע על שבריר שנייה הוא דוחף אותנו. אנחנו באוויר.

ההרגשה מדהימה. אני קצת בשוק אבל מתעשתת מהר מאוד.

אני רואה את הנוף שמתחתיי. 

לא מאמינה על עצמי שעשיתי את זה. שהגשמתי חלום.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 14 בנובמבר 2018 בשעה 22:15

הייתי היום עם אחיינית שלי. קצת זמן איכות.

לבשתי חולצה מעט חשופה.

"בא לי ציצי גדול" היא אומרת לי. היא בת 3.

"ציצי גדול כמו שלך" היא מוסיפה ואומרת.

אני צוחקת...

 

 

לפני 5 שנים. 7 בנובמבר 2018 בשעה 20:17

אני מגיעה הבוקר לחדר כושר.

חצי הפוכה.

לא ישנתי כל הלילה. לא יודעת למה לא הצלחתי למצוא את התנוחה הנכונה.

הכרחתי את עצמי ללכת לחדר כושר.

הייתי חייבת לישות שעה של ריצה. 

השרירים לי עוד תפוסים מהאימון כוח של אתמול.

ככה זה, מתנוונים לאחר מספר שבועות ללא אימונים.

אומרת בוקר טוב לפקידת הקבלה.

רואה את אותם אנשים שאני רואה בכל בוקר, באותה שעה קבועה.

אוספת את השיער.

ממקמת את האוזניות באוזניים. שלא יפלו בזמן שאני רצה.

שמה לי שירים באייפון ומתחילה לרוץ.

מתחילה לאט לאט להגביר את הקצב. 

נהיה לי חם עם הג'קט, אבל לא שמתי חולצה מתחת. רק גוזיית ספורט.

אז אני נאלצת להוריד ולהישאר איתה.

כל הגברים בחדר כושר מסתכלים עליי, אני רצה והשדיים שלי קופצים להם. 

מחזה מרהיב.

אני מסיימת את הריצה. עושה מתיחות.

לא מתעצלת וגם עושה כמה תרגילי בטן.

פתאום מופיעה דמות מעליי.  נראית טוב דווקא.

"רוצה אלמד אותך תרגיל טוב?" הוא שואל אותי.

"לא. זה בסדר" אני עונה לו במטרה לחפף אותו.

זה לא כל כך מצליח לי.

הוא מתחיל לדבר איתי. קצת להציק לי. אני שונאת שמציקים לי. 

מצד שני זה גם מדליק אותי.

אנחנו מדברים קצת. 

הוא מתחיל לשחק לי בשיער.

אני מבינה את הרמז.

"בא לי סקס עכשיו?" אני שואלת את עצמי. יש לי קטע של לדבר עם המחשבות שלי.

זה עוזר לי לקבל החלטה.

"למה לא?!" אני עונה לעצמי.

אני נענית לפלרטוטים שלו. מתחילה קצת לפלרטט איתו בעצמי.

נוצר בינינו חיבור.

אנחנו הולכים לכיוון המלתחות.

מתחילים להתמזמז באיזה תא. שנינו מזיעים אחרי האימון. זה סקסי.

אחר כך הוא מזיין אותי בעמידה.

אנחנו מסיימים.

אני מנקה את עצמי.

מחייכת אליו. 

"נתראה כאן?" הוא שואל אותי.

"כמובן" אני עונה לו.

אני יוצאת מהמלתחות, באה לצאת מהחדר כושר.

המאמן תופס אותי. "איך היה האימון היום?" הוא שואל אותי.

"מדהים" אני עונה לו. "לא התאמנתי ככה הרבה זמן...".

מחייכת אליו ויוצאת.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 2 בנובמבר 2018 בשעה 20:01

זה אף פעם לא נחמד. 

כשהייתי ילדה קטנה ממש שנאתי רופאי שיניים. 

פעם אחת, הרופאה פתחה לי את הפה בכוח וזרקתי לה את המגש של הכלים על הפנים. 

מאז היא לא הסכימה לקבל אותי. 

מאז עברו כמה שנים. 

התבגרתי והתגברתי על הפחד מרופאי השיניים. 

היום הלכתי בלי חשש. 

הטיפול היום קצת הזכיר לי אלמנטים בדסמיים.

״תפתחי את הפה גדול״ הרופא שיניים אומר לי. 

זה הזכיר לי איך הוא היה דוחף לי את הזין העבה שלו לגרון על הבוקר, מעיר אותי ככה ואומר לי ״תפתחי אותו יותר, אני רוצה להכניס את כולו״. 

יש לי פה קטן. 

זה תמיד היה מעצבן אותו, אבל זה גם היה סקסי בעיניו. 

גם הרופא קצת התרגז מזה היום ושם לי מכשיר שפותח את הפה גדול יותר, כדי שהוא יוכל להכניס את כל המכשירים שהוא זקוק להם לתוך הפה שלי. 

באיזשהו שלב כבר כאבו לי השרירים מהמתיחה של הפה, כמו אחרי זיון גרון אינטנסיבי איתו. 

הייתי מרגישה שכל הפה שלי חתכים מהזין שלו, שהוא יבש. 

היום חצי פנים היו לי משותקות. נפוחות.

אני בטוחה שהוא היה נהנה ככה לזיין לי את הפה. 

לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2018 בשעה 18:30

הוא גמר אתמול אחרי 3 דקות. 

180 שניות. אולי קצת פחות אפילו... 

מגיל הנעורים גבר לא גמר איתי כל כך מהר. 

בהתחלה לא האמנתי. 

״גמרת?״ אני שואלת אותו, כשאני מרגישה את השפיך החמים שלו על הבטן שלי. 

״כן״ הוא עונה לי כשהוא בינתיים הולך להביא לי ולו טישו לנקות את עצמנו. 

אני מנקה את עצמי. 

קצת בהלם. 

לא מבינה מה קורה. 

לא רגילה לדבר כזה. 

הוא רואה שאני מסתכלת עליו באכזבה ואפילו במעט כעס. 

״את מבואסת?״ הוא שואל אותי. 

״כן״ אני עונה לו באופן חד משמעי. 

אני חושבת שכל אישה הייתה מתאכזבת. 

ואז הוא מתחיל לברבר לי בשכל על זה שעם כל אישה הוא יכול להחזיק במשך שעה. 

״תראי את הגוף שלי, את הריבועים, אני יכול להחזיק שעה שלמה. אבל לא יודע למה איתך אני תמיד גומר מהר...״ 

כשאני מסתכלת עליו במבט של ״מה אתה רוצה ממני?!״ 

הוא ממשיך להסביר את עצמו ״אני חושב שזה החיכוך, מעולם לא הייתי עם מישהי צרה כמוך. יש בך משהו מיוחד. קחי את זה כמחמאה!״. 

לא נראה לי שזה מעודד מי יודע מה. 

הרי הייתי עם גברים. אני יודעת מה זה. 

סקס שהוא מאכזב זה נוראי. 

סקס משעמם. 

לא מבינה למה בזבזתי את הזמן שלי. 

טוב, בהתחשב בזה שהוא גמר אחרי 3 דקות אולי לא בזבזתי הרבה זמן..