בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנם של אחרים

לפני 16 שעות. 18 בפבר׳ 2020, 15:52

אולי בגלל שאני דור שלישי לשואה, קצת קשה לי עם הכותרת הזו של "תושמד". 

אני מוצא בזה לא מעט חוסר רגישות וקלות דעת בביטוי הנורא הזה. גם האקט עצמו. המעשה המגונה של לקיחת גוף עירום יהודי ופשוט להעלים אותו, להשמיד אותו.

ועוד לעיני כולם.

ועוד בגאווה.

ועוד במדינת ישראל.

בעיני, זה פשוט לא מוסרי.

ולכן, אני מבקש מכן בנות (ונשים),

ולו כדי לא לזלזל בזכרון הקולקטיבי שלנו, ובגלל שאני קצת עסוק בעבודה לאחרונה,

לא למהר להשמיד תמונות עירום (או עירום למחצה), תנו לפחות כמה ימים (אולי 6 לזכרון הנופלים?),

ואל תשמידו,

אל תמחקו,

לא בלי לתת הזדמנות, בלי לשלוח מייל, ווטסאפ, התראה והודעה פרטית.

כי באמת,

תזכרו נא נשים יקרות (ובנות),

יש מאוננים מאחורי המקלדות האלה,

עם לב, ונשמה יהודית,

וזיקפה.

תודה.

 

#זכרון

#חוסררגישות

#יהודיגאה

#אחווה

#תחת

#לביהודי

#underboob

לפני 5 ימים. 13 בפבר׳ 2020, 13:28

אז אנחנו רואים סרט דוקומנטרי בשחור לבן על התהליכים החברתיים בהונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה בסינימטק (טוב נו ראינו את הפרקים החדשים של סברינה בנטפליקס), ורואים שם בשלב מסוים איזה בחור חתיך בצורה לא רגילה, אבל גם יפה. ממש יפה. אין לי בעיה להודות. הבחור היה ממש יפה.

ואני שואל לדעתה הכנה ללא פשרות (כי הדעות שלה לא מגיעות בטעמים אחרים) - "איך הוא? ממש יפה נכון?"

"כן", היא אומרת לי

"אבל אני לא אוהבת pretty boys כאלה..."

ואני מוודא שזה אכן נכון, והיא מאשררת. 

כי נשים לעיתים הן כאלה, לא אוהבות את הגברים שלהן "טו מאצ'" -  "יפים מדי", "חטובים מדי", וכו'. זה קורה.

וחשבתי על זה, תאמינו לי, יש לה מזל,

יש לה המון מזל,

המון,

שאני בניגוד אליה, לא לוקה באותה בעייתיות,

ואין לי שום בעיה עם זה שהיא כזאת pretty girl.

כזה אני.

סלחני ומקבל.

 

 

 

(מפרק ומרכיב...........מפרק...ומרכיב)..

לפני שבוע. 11 בפבר׳ 2020, 18:58

כל אחד רוצה להיות חתיך וזיין,

ואם לא חתיך,

אז לפחות זיין,

ואם לא זיין,

אז שולט,

שזה כמעט, במיוחד כלפי חוץ,

אבל,

אם לא שולט, 

אז לפחות מתחלף,

כי זה 50% הצלחה, 

ומגדיל, בתיאוריה, את המכנה,

אבל אם בכל זאת לא מתחלף,

אז אחר,

כי זה שונה ומיוחד, כמו כל המיוחדים והשונים האלו,

ואם לא אחר,

אז נשלט אבל עם עמוד שדרה,

שלא נופל לרגלי כל אחת (ביחד כלומר, נופל רק בנפרד),

ואם לא עם עמוד שדרה,

אז בלי,

ואם לא נשלט רך-גב אם זה לא אפשרי,

אז מעסה,

ואם לא מעסה,

אז לפחות נהג,

ואם לא נהג,

אז מנקה,

ואם לא מנקה,

אז מנוצל כללי,

או מנוצל כספי,

ואם לא אז מטרידן סדרתי,

סטוקר בלתי נסבל,

אחד בלתי אפשרי,

שולח הודעות קופי פייסט לכל מצטרפת חדשה,

ואם חסמת,

ואין עוד דרך,

בסדר.

באין ברירה.

"כן, פוט פטיש זה הקטע שלי".

ואם הפטיש חסר הדרישות הזה גם לא עובד,

יאללה, ניק חדש.

"חתיך, זיין, שולט, אכזר"

שאומר לך:

"תעני לי כלבה".

"יש לי ניסיון בחו"ל"

"שליטה זה משהו שלוקחים ילדונת."

"אני אלמד אותך מה זו שליטה"

 

 

לפני שבוע. 10 בפבר׳ 2020, 20:44

זה שאם אתה רוצה שלבת שלך יהיו אחלה חיי מין..

תהיה חרא אבא.

 

לפני שבוע. 9 בפבר׳ 2020, 13:41

אני עושה אותה.

באמת.

אני לא אוהב את הביטוי "עושה" אבל במקרה הזה, זה באמת "עושה", כי זה מכיל הרבה עשייה. היא מלטפת אותי ואז אני מחליק לתוכה ועושה. פנימה והחוצה. חזק, לאט, בעדינות, פיאנו, פיאנו, פורטה, פיאנו, פורטה, פיאניסימו. עושה. עשייה, אומר לה לא לגמור, כן לגמור, להתאפק, לא להתאפק, ואז לפעמים קצר מהצד, עושה עושה עושה, דוגי או לא ואז את הפה, כנגד הארון או לא, ואז דוגי כנגד הקיר, ואז עם הפנים שלה למטה, ואז זה ממש חזק חזק חזק, הגב שלה נהדף לקיר, ועוד ועוד, חזק (פורטיסיסיסימו), מזיע, מזיע, מזיע, קדימה, אחורה, מזיע, היא צועקת לאלוהים, אבל זה הכל אני שם - "תתאפקי", "תגמרי", "תתאפקי", "תגמרי", אני עושה ועושה, נכנס ויוצא, ועושה, ואז אני זורק אותה למיטה, דוחף בתוכה אצבעות, 2 אצבעות, 3 אצבעות, 4, 3, 2, 4, 2, 3, לאט, מהר, לאט, מהר, מתאפקת, גומרת, או לא, או הפוך, פטמה נצבטת בעשייה, היא רועדת כולה. ואז אני מפשק אותה חזק ושואב את הדגדגן / רחם / קישקע פנימי אחר לתוך הפה שלי ומלקק עם קצה הלשון, ואז משחרר, ועובד עם הלשון מסביב, ועל, מלמעלה למטה בתנועה איטית או מהירה, או גם או או, ואז היא ממש צועקת לאלוהים או על אלוהים, או מספרת לו עליי, מלשינה עליי, מספרת לאלוהים מה אני עושה לה, מבטיחה את המקום שלי בגיהנום, אבל בכסאות המובחרים, ואני מלקק ומלקק, ועושה ועושה ועושה...

ודי.

אני נופל שדוד לידה, מתנשף, לוקח את הראש שלה ומצמיד לחזה שלי (בזמן שכולי בוץ מתנשף על גבי ערימת עצמות, גיל אמיתי - 42, מרגיש כמו 142), ואנחנו מתנשפים,  ואז היא אומרת לי בחיוך "אתה יודע מה בא לי עכשיו? שתזיין אותי".

אני מחייך, וקם ולוקח לגימה מכוס המים שעל השידה והיא לוגמת את כל המים. ואז אני מביא לה עוד כוס שתייה והיא שותה גם אותה. אנחנו עוברים לסלון, אני מכין לי קפה והיא מתיישבת עירומה על הספה מתעטפת בשמיכה, ואני שואל אותה אם היא רוצה קפה שחור או נס. 

"אני רוצה שתזיין אותי"

"כן, אבל איזה קפה?"

"נס, ואחרי זה תזיין אותי?"

אנחנו שותים קפה, אולי סיגריה/ות. אולי מדליק נטפליקס,מנשנש איזו פחמימה קטנה,  היא מחבקת אותי וטוב לנו.

"אחרי הסרט, תזיין אותי?", (אני צוחק צחוק מריר).

עוד שעה היא צריכה לנסוע להורים.

ואז היא מסתכלת עליי, עם התכולות שלה -  "אני ממש רוצה לראות את המשפחה שלי, אבל שוקלת לוותר על זה, כדי שתזיין אותי."

ואני מחבק אותה על הספה, עדיין מנסה להסדיר נשימה.

 

 

לפני שבועיים. 4 בפבר׳ 2020, 18:47

"אולי בחו"ל אפילו תרשה לי לרדת לך במקלחת..".

לפני 4 שבועות. 19 בינו׳ 2020, 15:03

אני נכנס למיטה מאוחר. לקראת 2 בלילה (בבוקר). היא כבר ישנה אחרי שנשברה באמצע "פני צלקת" אי שם קצת אחרי הקטע של מישל פייפר רוקדת באדישות קיצונית וקצת מביכה לצלילי מוזיקה משנות ה-80.

איך שאני מרים את השמיכה גל של חום הגוף שלה מכה בי, ואני מחייך ונכנס ונצמד אליה, מחבק את גופה העירום. היא רכה ונעימה ונוחרת מלאכית יפה שכמותה. אני מעביר בעדינות את האצבעות שלי סביב השדיים שלה, ביניהם, מתחתם, סביב הפטמה, לוחץ על הפטמה, צובט את הפטמה, מלטף את התחת שלה, אוחז בו חזק, לוחץ, מועך,  מנשק את הצוואר שלה, נושך את הצוואר שלה, מחליקות אצבעות במורד הגב, שורט כמעט, לוחש לה גסויות/ אהבות / שטויות באוזן, ואז האמת מכה בי בעצמה -

היא לא הולכת להתעורר.

אז אני עוצם את העיניים (אולי קצת אחרי שאני פולט אנחה פולנית קטנה ומרירה) ומנסה לישון. אבל בשקט הנחירות הקטנות שלה, איך אומרים, נשמעות יותר מקטנות. אולי גדולות אבל בקטן. אז אני מלטף את הלחי שלה, והיא מפסיקה. ואז חוזרת. ואז אני מזיז את הראש שלה בעדינות והיא מפסיקה.

ואז חוזרת.

אחרי שאני מגביר את המאמצים ומגיע ממש לטלטולים עזים סגנון השב"כ (ע"ע קפטן ג'ורג) אני מבין שזה לא ילך, ואני מנשק אותה בעדינות ומתגלגל לצד השני של המיטה ומתחפר מתחת לשמיכה כדי לתפוס מחסה שאולי יסנן את צלילי הניסור (המתוקים) ומנסה להירדם.

ואז, אז  המלאכית היפה שלי, ונוס הבהירה שלי, הלב הטהור שלי, פתית השלג הייחודי שלי, מרגישה את היעדרי מתוך שינה ומתגלגלת לכיוון שלי מתוך החלומות שלה מחבקת אותי מאחורה כך שלא אוכל לזוז, עושה ממני כפית קטנה, נצמדת אליי צמוד צמוד,

ונוחרת.

ישר לתוך האוזן.

בלי רחמים.

ככה היא.

מפרקת אותי ומרכיבה.

מפרקת

ומרכיבה. 

לפני חודש. 16 בינו׳ 2020, 18:35

 

Oleg Dou

לפני חודש. 14 בינו׳ 2020, 12:47

יש בה כנות. הרבה כנות. הרבה אנשים אומרים שכנות חשובה להם, אבל לרוב הם מתכוונים לכך שחשוב להם להגיד את מה שיש להם בראש, בלי לסנן, בלי להתחשב, ופחות שהם מעונינים לקבל את אותה כנות בלתי מסוננת מהצד השני.

מישהו פעם אמר, שלא מעט מהאנשים שאומרים שהם כנים בצורה אכזרית, יותר מעונינים באכזריות מאשר בכנות. אבל לא היא. היא יודעת להיות כנה בלי שפיצים. כלומר, לא להסתיר, לא להבליג, אבל לומר את הדברים בצורה שהמילים לא רק ייאמרו אלא גם יקלטו. יחליקו כמו חמאה לתוך הלב מתחת לחומות. דרך הסדקים.

סטארט אפ.

אבל יש מקום גם לדברים אחרים. לקצת מס שפתיים. ואת מס השפתיים שלך את גם יודעת לתת. זה כרוך ביצירת עיגול מושלם עם השפתיים כשאת כורעת ברכיים ואני אוחז בראש שלך ודוחף ויוצא ודוחוף. או נשאר בפנים. ומחכה. לפכפוך בגרון. או דוחף ואת נהדפת עם הראש לקיר ואני לא מפסיק. כי אני צריך. עוד.

כך או כך. את מה שצריך לשלם את משלמת. ונותנת. או מקבלת. 

כן.

אני לומד לקבל ביקורת טוב יותר. ואת לומדת להיחנק.

אנחנו משתפרים.

תמונת המחשה למעלעלים. ולקנאים.

 

 

 

לפני חודש. 9 בינו׳ 2020, 20:20

זונה של מילים גדולות שכמותך, וכל מה שאת צריכה זה להגיד שתי אותיות, ועדיין את מתקשה לפעמים, ואני מתקשה כשאת מתקשה, מכניס את האצבע שלי לתוך הפה שלך, ומשרטט לך אות אחת גדולה באנגלית. עגולה ופשוטה ואת נשארת ככה פעורה, ואני מלקק את האצבע. אני מחייך כי נדמה כאילו לא רק הפה נותר פעור ועגול אלא גם התכלתיות שלך, גם הן, עגולות ופתוחות. מחכות למה שיקרה. שלושה עיגולים יפים, וכשאני נכנס פנימה הראש שלך נצמד לקיר, נהדף לקיר, שוב ושוב. הייתי אומר "מקצב אצילי", אבל אין בו שום דבר אצילי. "חייתי" אולי, פשוט בוודאי, ונפלא כמו תמיד ואת נחנקת, משתנקת, נושמת, נושפת כשאני מוציא אותו מטפטף מתוכך ומרימה מבט כאילו לומר "מה עכשיו?". עכשיו צמוד לקיר, כשהפנים שלך צמודות לרצפה. עכשיו עם החגורה סביב הצוואר. עכשיו אני חודר ואת נהדפת לקיר, הפעם עם הגב. כולך רק ישבן עגול ויפה. צורך פשוט. ותנועה אחידה ולא אחידה. חדירה, נעיצה. תנופה. שוב ושוב. את נחנקת שם ולוחשת "אני גומרת" בקושי, אז אני משחרר לשנייה ומהדק וננעץ מחדש. התנוחה נוחה לי, ואת רטובה כל כך שאני יכול לצאת לגמרי ולהיכנס בבת אחת בכל הכוח בקלות. זה קל כשצריך. זה קל בשבילי זאת אומרת. 

יש שיר של דילן שהוא שר "love is just a four letter word". שנים לא ידעתי שזה ביטוי - four letter word. ביטוי למילת גנאי. כי יש הרבה מילות גנאי באנגלית עם 4 אותיות. גם בעברית יש כמה. וכמה מילים יפות. 

"אני זונה שלך", את אומרת. בהתחלה זה היה קשה לך לומר. ומרגש. עכשיו זה בא בקלות יותר אבל מרגש לא פחות.

יש גם מילים יפות עם 4 אותיות.

מילה אחת לפחות יפה לך מאוד.

ונעימה. גם לי.