לפני 4 שנים. 16 באפריל 2020 בשעה 8:04
עזבי כאב, עזבי השפלה
אל תדברי איתי על סידורים לעתיד
אל תכמתי את הזמנים שלנו
אל תשאלי אותי איפה את
בואי ננקה את כל רעשי הרקע
בואי נהיה רק שנינו בעולם
וגם אז כשרק אני ואת, אני רוצה להתגעגע כל גקה
תגעת שאת שלי ולבכות שאת בעבודה
לרצות לחבק אותך גם כשאת שוכבת לידי
להתגעגע כמו שהתגעגתי לאמא שלי כשיצאתי למחנה בתנועה בכתה ד ובכיתי
לרצות לדאוג לך כל שניה
לחייך כמו טמבל כשאת פותחת מצלמה
להרגיש שכבר הכרנו פעם, כי הנשמות שלנו מתגעגעות
זה יותר מדי?
טוב, אז רק תכאיבי לי מעט, אבל לא בלב אם אפשר.