לפני 6 שנים. 22 באוגוסט 2018 בשעה 11:51
ככה.
יד מתחת לכרית, שמיכה של קיץ, האוויר עומד ולח ומזמזם בסוף חודש אוגוסט. כל כך הרבה השתנה וכל כך הרבה נשאר אותו הדבר. עדיין קמה לפיפי ארבע פעמים בלילה; עדיין מנסה לצוף מעל המים; עדיין מאבדת אותך בכל יום מחדש.
אני מוכנה לגור מול הים לנצח. לקום לחול רותח עם כפות רגליים פצועות. לתת לים לאסוף את אמבטיות הקרטין שלי ולצוף משקיעה לשקיעה, עד שהעולם יעצור.