בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהיה אשר אהיה

מחשבות רבות בלב האישה האמיתית
אשתדל לרשום כאן כאילו אף אחד לא קורא
לא עבור כפיים,לייקים
או קריאות בוז.
רק עבורי
ועבור הלבבות שיבחרו לקחת צידה לדרך.
לפני 4 חודשים. 2 במאי 2021, 14:10




כשאני תחתיך
רועד ונרגש אל למול אורך,
למול כוחך,
אני מרגיש חלש.


כשאני תחתיך,
מרגיש כמה את מחזקת אותי
רק מכך שאת מסתכלת עלי, כך.
איך את פורשת את כנפיך מעלי
ואני חש מוגן יותר.
ואנחנו דוהים למעלה לשמיים
ככה יחדיו .

אני מבין שזכיתי
שהסכמת לתת חסותך
על אדם פשוט כמוני.
כמה אני למד ממך 
כמה אליך
אוי כמה...

באותו רגע את יודעת שכל שתבקשי
ארוץ ואקיים.
רק תמצמצי ואעשה הכל
רק עבור חיוכך,
שתודי לי בליטוף אוהב.

ברגעי הריק כשאת לא איתי,
אני מבקש את קרבתך
מפחד שיום אחד תברחי לי
כשתביני כמה אני לא ראוי עבורך.

כשאת מכניסה אותי תחת חיקך,
העולם כולו נעלם
ורק את קיימת עבורי.

כל פחדיי חשופים,
כל אהבותיי גלויות
ואני קרוב לאלוהים מאי פעם.
יושב מתפתל
ומתפלל שזה לא יגמר לעולם.

ואת מחייכת חיוך מסתורי
כמו קוראת את מחשבותיי
ולוחשת לי באוזן:
"זכור,הכל בחיים זמני,
אפילו החיים עצמם.
נצור את הרגע הזה בלבך
כאילו לא ישוב עוד"

ואני נבהל ומתפלל בדבקות רבה יותר
כאחוז דיבוק
ולפתע מאבד שליטה
ובוכה:
"הכניסיני תחת כנפך
עתה אין לי כלום בעולם-
אין לי דבר".

*************************************************

הביצוע של ריטה "הכניסיני"
היא גם לבושה כאן קצת כמו דומית.

 



לפני 5 חודשים. 18 באפר׳ 2021, 15:55

לפעמים נדמה לי שקיים בעולם הזה יותר זיוף מאמת,

לפעמים מרגישה שהפחד משתלט
ואז נלבשת המסכה,
הדמות שהלבשנו על עצמינו,
מי יודע מתי?

 

ומה יקרה שנגלה את פנינו האמיתיות?
האם עדיף השקר מן הדחיה?

 

ובתוך הכאב מתגלה הריפוי
רק למי שאמיץ מספיק
להסתכל לצדדיו האפלים 
בלבן של העיניים.

ומה יקרה כשקוסם יאמר מילות קסם
ויעופו לכולנו המסכות,
נרגיש בחוכמתו הטבעית של ילד,
נראה את השולט הזייפן שמתחבא מאחורי פחדיו,
הנשלטת הצייתנית פתאום תגלה את כוחות העל שלה.


לפעמים מעייף להיות ילדה חזקה 
במגרש המשחקים של החיים
אשמח להניח בצד את גלימתה של האישה היודעת
ולנוח,
פשוט לנוח מהכל.

איזו מסכה היית את.ה בוחר.ת להסיר מעליך ולהשאיר בצד?

 

 

 

לפני 6 חודשים. 28 בפבר׳ 2021, 10:13

שבוע מבורך פורים מאחורינו
פורים ראשון בחיי שהתחפשתי בשחור,
מאוד מעניין הסנכרון בין המלכה ל"חיים הרגילים"
איפה היא מזינה אותי ובמה?

 

אני כותבת כאן היום מאחר וקיבלתי מספר פניות בפרטי
של נשלטים שעוקבים אחרי הבלוג
ששאלו: "למה לא כתבת הרבה זמן?"
אז קודם כל הרבה זה דבר יחסי:)

ובאמת שבתקופה הזו אני מרגישה שאני צריכה להתאזן
יותר לקבל ופחות לתת,
צריכה לעשות סדר חדש בחיים
ואיפה אני שמה את התשומת לב שלי
אז מוזמנים לרשום לי כאן תגובות ממלאות ומגניבות
כיאה למלכה.

ואם יש נושא שמעסיק אתכם בימים אלו
שנראה לכם שיעניין עוד אנשים
מוזמנים לשתף כאן
ואולי יהווה לי השראה-
מוזה ,
השראה היא כמו תשוקה
פתאום הלהבה נצתת
והחגיגה מתגלגלת..

אם זה ממש אישי
מוזמנים לרשום לי בפרטי,
אבל לא לנצל את ההזמנה סתם. 

שבוע מבורך
האישה האמיתית
 

 

לפני 7 חודשים. 10 בפבר׳ 2021, 7:04

דיוגנס היה פילוסוף יווני שהאמין שכל המותרות מפריעות לממש את החיים הטבעיים שלו.
הוא לבש בגדים גסים או היה ערום, אכל אוכל פשוט שמצא, הוא היה צמחוני,
וישן על הרצפה והתקין לעצמו בית בתוך חבית.
הוא הכריז שלא רק בני האדם אחיו אלא גם בעלי החיים.

דיוגנס חי חיי כלב ,הוא שיבח את תכונותיו של הכלב וירד על בני האדם שלטענתו
חיו חיים צבועים ומזויפים וכדאי שילמדו מהכלבים.
ושהוא לא בררן בבחירת אוכל או מגורים.
הכלבים חיים ללא דאגות או חרדות את טבעם האמיתי.

דיוגנס התנגד לתאוות בצע והממון שהיתה קיימת באותה תקופה ביוון
ולהררכיה החברתית ,
הוא היה האדם הראשון שהכריז שהוא איש העולם .

הוא שיבח את זה שהכלב לא כבול לנורמות חברתיות או כללי נימוס
והיה מפר אותן בהפגנתיות,
הכלבים חיים ללא דאגות או חרדות את טבעם האמיתי.

יש סיפור שדיוגנס פגש את אלכסנדר מוקדון  הגדול
אלכסנדר כ"כ התפעל מהפילוסוף החכם והמפורסם
ששאל אם הוא יכול לעשות משהו למענו
דיוגנס ענה :
"כן אתה יכול לזוז, אתה מסתיר לי את השמש".


אז למי שיש פט פטיש 
הנה דוגמה לאיש חכם שבחר לחיות חיי כלב
מתוך אמונה שזה הכי חופשי וטבעי שיש.
אז רדו על 6  וכשכשו בזנב משמחה
(שש זה הנכון בעברית ולא ארבע כי יש גם את הברכים)
ותשמחו שאתם בחברה טובה.

 

 

הציור: דיוגנס בחבית שלו מוקף כלבים מאת ז'אן-לאון ז'ורם.

לפני 7 חודשים. 8 בפבר׳ 2021, 15:39

אני יודעת את שכל אחד מכם רוצה ממני
ואם אתם לא מקבלים זאת
אתם קוראים לי מרשעת.
אז כיף לי להיות המרשעת הזו.

לפעמים אני רואה כמה שלבים קדימה,
דברים שקיימים בכם
שאתם אפילו לא יודעים את קיומם.

היום בזכות המלכה 
אני חותכת לכם בבשר החי
כשצריך,
הכעס עולה לי מהר לראש
כשאני רואה מולי חוסר צדק
או ניצול.
"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?"
ללא!
יחתיכת סתום.

כן אני יכולה לקרוא לך את המחשבות,
כן אני יכולה לדעת מתי אתה מרוגש ממני,
כן אני יכולה אם אני רוצה
לגרום לך לדפיקות לב מכמה מילים.
ואל תשאל אותי איך אני עושה את זה.

גברים עמדו מולי ורעדו מפחד
וזה לא כי אני מרשעת
או סאדיסטית,
כי יש משהו בהתמסרות טוטאלית
שהוא מרעיד מפחד את כל הגוף.
והם הרגישו שאיתי זה בטוח להסיר את החומות,
כי הם ידעו
שאני לא אשתמש בזה לרעתם,
נהפוך הוא.

לסיום אצטט פזמון מהשיר 
eye in the sky
כאן זה הביצוע של מרינה מקסימליאן ורד בנד
שאהוב עלי במיוחד,
ואם סקס אפיל זו מילה גסה
אז אני בחברה טובה של דיוות.

I am the eye in the sky"
Looking at you
I can read your mind
I am the maker of rules
Dealing with fools
I can cheat you blind
And I don't need to see any more
To know that
"i can read your mind

לפני 7 חודשים. 23 בינו׳ 2021, 20:07

אתה משתוקק לחיוכה

תעשה הכל כדי לקבל ממנה מילה טובה,

איתה אתה מרגיש הכי אתה.

כשהיא מסתכלת לתוכך

אתה לא מפחד ממה שיתגלה

הכי עמוק שחווית אי פעם.

 

אבל כשאתה לא איתה

אתה מרגיש ביסורי ההשתוקקות אליה,

לגופה,

לריחה,

לצחוקה המתגלגל,

אפילו לסטירה כשהיא כועסת

אתה יודע שהיא תמיד צודקת.

 

כשאתה לא איתה

אתה מרגיש בחור שנפער בתוכך,

מתפתל מהכאב הבוער בגופך,

מוכן לעשות הכל,

כדי שהיא תמשוך אותך לחיכה.

 

אתה מרגיש כמו משוגע

כלוא ברגשות של עצמך.

 

"עשי עמי כל שתרצי"

אתה לוחש בפחד וערגה

"גופי שלך גם לבי ונשמתי"

אתה מתכוון לכל מילה שלך,

כי אתה יודע שבלעדיה

אתה כבר לא אתה.

 

היא יודעת זאת היטב

ובמיומנות של מלכה

היא יודעת להגיד את המילה הנכונה

כדי לכבוש אותך כל פעם מחדש,

במלכודת השליטה.

 

ובלילה בלילה כשאתה מגיע רועד לחדרה,

אתה יודע שכל פעם אתה יוצא אחר

ממיטתה,

יודע שהרעל שלה זורם לך בדם,

והיא הכל בשבילך.

 

היא רואה אותך כמו שאתה

הכי פגיע שאפשר,

כמו שאתה לא מאפשר לאף אחד לראות.

בחוץ אתה גבר מצליח:

מאצ'ומן וגבר אלפא מסוקס.

לו ידעו המעריצות אותך

שאתה לא אתה,

אתה הסמרטוט שלה.

 

ואם היא תבחר בכך

אתה לעולמים

תהיה שלה.

 

 

יסמין לוי-אגדת פלמנקו ולדינו ישראלית
בשיר מרגש "עוד ערב אחד" una noche mas
הפלמנקו מהווה לי השראה בתשוקה הגדולה שקיימת בשירים
ובכתיבת טקסט זה.

לפני 10 חודשים. 8 בנוב׳ 2020, 10:06

בעולם שלנו שהוא רבוי אלימות וכאב

השפלות של גבר לאשתו

ניצול מיני של גברים מבוגרים נערות תמימות

או לא כאלה תמימות אבל פגיעות.

 

בעולם שנשיא ארה"ב החדש

נראה מצמיד ילדות ונשים לחיכו,
וזה נהיה "קול" לאנוס ילדה שיכורה,

אני תוהה איפה הגבול?

 

מתי הקשר הבדסמי הוא בריא וסקסי

ומתי הוא הופך לכזה שלא רואה את זה שמולו.

מתי הוא מנצל אבל באמת

לא רק במשחק.

 

שמעתי כבר אמירה מתרברבת משולטת

"קרעתי לה את הצורה"

לי זה מאוד צרם

ממתי נשים הפכו לגברים מנצלים?

 

קיבלתי אתמול הודעות מ"שולט"
שהפרופיל שלי משום מה ערער אותו
או שסתם היה משועמם וחיפש להתנגח.

הוא ניסה להשפיל אותי 
ולהציע לי שהוא יחנך אותי,
הוא המשיך לכתוב גם כשהבין
שאני לא סופרת אותו
ויכולתי להרגיש בין המילים
איך הוא נהנה להשפיל
ולהרגיש כוחני.

ומצד שני אני מקבלת פניות אובססיביות
מנשלטים שבלי להרגיש את השייכות לשולטת
אבודים בעולם
בלי עוגן 
בלי משמעות.
זה המקום לבדוק היכן התחיל החור שאנחנו מנסים למלא?


בקיצור נשלטים ונשלטות
תבדקו טוב טוב מי האדם שמולכם
הגבול כאן מאוד דק.

אני בכלל מתוך עמדה של שליטה מתוך העצמה..
משחק של בדיקת גבולות הדדיים
כששני הצדדים מנצחים.

זהו פרקתי.
עדיין טעונה
אבל הוצאתי קצת מהלב
זוהי מטרת הבלוג,
יומני האישי שלום....
ולא מתנצלת שהנושא לא כזה סקסי.

 

לפני 10 חודשים. 2 בנוב׳ 2020, 13:59

השיר "האישה שאיתי" של דיוויד ברוזה
אם זה לא שיר שליטה נשית
אז מה זה?

"האישה שאיתי
 היא פרי גן העדן
בנשמתי כמיתר היא רועדת.

החברים הם עושים לה עיניים
והאויבים מרימים שתי ידיים.

היא תעטוף אותי רכה ומבושמת

ואח"כ בגופה אותי היא מחממת.

ואני לוחש לה....

האישה שאיתי
היא פרי גן העדן
מחליקה על פני כמו מים על אבן.

לאישה שאיתי כל כולי התמכרתי
והיא גם זרעה בשדות שחרשתי.

בבוקר אני מתעורר רק אליה
בחושך אני מגשש אל שפתיה.
אני שלה עכשיו
וכל מה שהיה לי:
החברים,
הכלבים,
הזיונים,
המשחקים
על הכל ויתרתי-מסכן חוואניטו."

דרך אגב יהונתן גפן תירגם את השיר מספרדית
מצאתי את המקור
אני אהבתי יותר את של דיוויד
שמה כאן את שני הקישורים לבחירתכם.

הביצוע המקורי הספרדי:    la mujer que yo quiero-האישה שאהבתי



הביצוע של דיוויד ברוזה:


לפני 11 חודשים. 23 בספט׳ 2020, 19:27

כמעט ועצרתי בתחנה האחרונה של הרכבת,
ממש בדמדומים האחרונים של השחר
להשתבלל בתוך שנת היופי שלי.
אבל לבי לא הפסיק לפעום בחוזקה
ביקש עוד...
עוד קירבה,
עוד תובנות,
עוד תשובות.

וביחד עם מערבולת המילים  שרצו לי בלי הפסק בתוך הראש,
הרגשות התחילו להסתחרר לי במערבולת עמוק בתוך הבטן
ובאותה שניה חוויתי רגע של הסכמה
ונכנסתי פנימה:
אל תוכי,
אל תוכך
עוד ועוד למעמקים הסודיים
שנחשפים רק בעת הזו:
בשעת הדמדומים.

כמו במטה קסם
הספירלה של האנרגיה אשר עטפה אותי,
שינתה כיוונה
והחלה לצאת החוצה,
מרחיבה אותי עוד
אל מעבר למימדי הזמן והתודעה.

אני שלחתי ניצוצות של אנרגיה אליך
כדי שתיזכר
במהותך,
בכך שאנחנו יצורים רב מימדיים,
אינסופיים.

רגע לפני שהאור נולד
וחשף בפנינו את מערומינו האנושיים,
נפרצו כל מחסומי המיינד
והפלנטה היתה פתוחה בפנינו.

"איזה מזל שהסכמתי להמשיך עם הרכבת"
חשבתי באושר,
כדי לגעת עוד בחיים
מבעד לאשליית החומר.


ואז הבליחה לתוכי המחשבה:
"היכול להיות שהשליטה האמיתית
מתרחשת כאשר אני משחררת שליטה לגמרי
ורק משקפת לך את האמת
שאני רואה בתוכך?"

וכשאתה מסכים לגעת באמת הזו
משהו חבוי בך נפתח
ואז קורה הדבר הגדול מכל:
התפוצצות גלקטית
של שתי אנרגיות
אשר יוצרות את הפלנטה כולה.



.


לפני שנה. 14 בספט׳ 2020, 17:14

רוצה לעשות איתך טקס מקודש

בו תחשף בפני במערומיך

הנפשיים כמו שלא ידעת שבך הם קיימים.

 

כמו בנבל אני מנגנת

על גופך,

על תענוגותיך,

רגשותיך

ומחשבותיך .

 

לא צריכה לעשות הרבה

כבר מכירה את חולשותיך

ואתה בעיניים עמוקות

מבקש עוד ועוד 

כמו בתוך ריקוד מכושף.

 

רוצה לעשות איתי טקס מקודש

ולצאת ממנו אחרת,

מזוככת יותר,

מחוברת יותר

לעוצמותיי

לאלהות שבי,

לפגיעותי.

 

יכול להיות שערכנו טקס כזה

באחד הגילגולים,

אני מסתכלת באישוניך

ומגלה מה לי הם מספרים

ומשווה הכל למידע שנגלה לי מהכוכבים.