בואו נדבר על האקט הזה. אנסה להסביר מהנסיון המאד דל שלי בתחום:
אז זו כבר עובדה ידועה שיש בזמן פעילות מינית עלייה בכל מיני הורמונים שמרימים אותנו כמו אנדורפינים למיניהם.
הרי ידוע שכיף למשוך אקטים אירוטיים כמה שיותר כדי להתענג ולמצות את התחושה הזאת. לעשות בילד אפ איטי וטוב למערכה הסופית.
להעלות את המינונים של כל ההורמונים הללו לשיאים גבוהים וזמנים ממושכים ככל הניתן.
אז מה קורה שם בטיז אנד דינייל? או יותר נכון בדינייל?
ברגע הזה שאתה או יותר נכון הגוף שלך מבין שפורקן לא יהיה פה היום למרות הבילד אפ?
או-אז מופרשים בגוף הורמונים שלמיטב ידיעתי לא ידועים. אקרא להם בשביל התרגיל "טיזין" (אפשר אולי גם "אג'ין" מהמילה EDGE).
בכל מקרה ההורמונים האלו מופרשים במהירות עצומה ותוך שניות הריכוז שלהם כפול מריכוז אותם אנדורפינים חיוביים.
הם מבטלים את השפעתם וגורמים לגל עצום של תופעות רבות בגוף:
הזין רוקד כלא מאמין ומנסה להיאחז באוויר כבקרני המזבח שיעניק לו את הפורקן המיוחל.
הגוף מתמלא במיץ של רגשות שליליים- תסכול עצום, כעס (ברמה קיצונית), שנאה רבה. דכאון ותחושה שאין טעם לחיים. כאב נפשי אמיתי.
ההורמונים האלה גורמים ממש לתסמונת דמויית הרעלה. הרגשה פשוט רעה בגוף שיכולה להגיע לתחושת בחילה.
לוקח דקות עד שעות עד שהגוף מפנה את כל הטיזין. בזמן הזה הזין נרגע קודם ורק מאוחר יותר דועכת סערת הרגשות.
על אף תחושת סוף העולם להם הם גורמים, ברגע שהם יוצאים מזרם הדם בחלוף הדקות/שעות, הגוף מתנקה מהתסמינים והסערה כאילו שכחה.
הבעיה היחידה היא שבפעם הבאה הם יגיעו לריכוזים כפולים במהירות כפולה.
וחוזר חלילה.
וחוזר חלילה.
וחוזר...
https://s.smutty.com/media_smutty_2/n/o/t/i/b/notino-hqymx-ced5c1.gif
שבוע טוב, מקווה שהצלחתי להעביר את התחושה.
ליק :)
