וניל פצפוצים

יש משהו נורא יפה ומסקרן בתבלינים, אולי כי הם מעוררים את רוב החושים שלנו: הראיה, הריח, הטעם.

יש גם משהו נורא רומנטי בהסטוריה של התבלינים, במיוחד כאשר חושבים על שיירות הגמלים העושות את דרכן בדרך המשי, על המסעות והסכנות של הבאת תבלינים ליעדם.

בשיר השירים הכותב משווה את אהובתו לזעפרן,  קינמון ותבלינים אחרים.

ולמה כל הטרחה הגדולה הזאת, מה החשיבות של ההוספה של כמות כה קטנה של התבלין לאוכל? הרי אפשר לאכול גם ללא התיבול.

הסיבה הפשוטה, שהאוכל ללא תבלינים תפל והרבה פחות טעים.

כך גם היחסים בין האנשים, ללא התבלינים הם תפלים ולא מרגשים. התבלין העיקרי ביחסים זה רגשות. אם אין רגש אין טעם.

רגש זה התבלין שבלעדיו היחסים תפלים ואני אוהבת את האוכל שלי מתובל וטעים. מקווה שגם אתם.