לא אהיה טובה מספיק.
היום התקשרתי לדבר איתה אחרי שהרגשתי ייסורי מצפון שלא דיברנו כמה ימים ליתר דיוק שאני לא התקשרתי כמה ימים.
תוך כדי השיחה אני מספרת לה על האתגרים הרבים שהיו בשבועות האחרונים המאד עמוסים שהיו לי בעבודה והיא מספרת על השבוע שלה כסבתא פעילה
ואז היא אומרת לי שאני צריכה לבוא אליהם יותר כדי לראות את האחייניות שלי ושהן יהיו גדולות ואני מפספסת אותן.
היא עוד מציעה ״תבואי אני אביא ואחזיר אותך״
מה שהיא לא אומרת זה מתי שיהיה לה נוח לעשות את זה.
ויכול להיות שהיא צודקת אבל כל מה שאני שמעתי והרגשתי איך שום דבר שאני עושה לא מספיק טוב עבורה.
כל הזמן יהיה לה מה להגיד שאני לא עושה בסדר.
אם אני בבעיה כלכלית אז לא עובדת מספיק קשה אז אני צריכה להתאמץ יותר.
אם עליתי במשקל אז לא משתדלת מספיק לשמור אז אני צריכה להקפיד יותר.
אם עשיתי החלטה שהיא לא הייתה מוצלחת אז אני לא יודעת לראות נכון את המצאיות.
שום דבר לא יגרום לה וכנראה שאף פעם לא אצליח לגרום לה להיות גאה בי.
