דברים בעלמא

"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה

שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית". מגילת העצמאות

לגבי השלום עם הערבים

לכאורה. במחלוקת בין היהודים לפלסטינים יש 3 אפשרויות של פתרון.

1. הכל ליהודים (ובלי ערבים בכלל)

2. הכל לערבים (ובלי יהודים בכלל)

3. חלוקה (איך שהוא)

-הכל ליהודים, ולעשות טרנספר לערבים. זו עמדה שהנציג הבולט של תפיסה זו זה הרב כהנא.

אך אפשר לומר שהרב הכי קיצוני בדעה הפוכה משל כהנא, זה ישעיהו ליבוביץ

זה מעניין החילוקי דעות בין 2 רבנים לגבי הפרשנות של התורה.

מאפיני העמדה של הכהניזם

●ה' הוא קובע מה מוסרי ומה לא
●ה' הבטיח לנו את הארץ, ואף ציווה עלינו לרשת אותה.
●המצווה העיקרית שהוא דגל בה זה קידוש ה'. על ידי הפגנת הכוח שיש ליהודי.

מתוך העמדה הזו הוא הסיק
1. שערכי הדמוקרטיה לא צריכים להתקיים במדינה יהודית
2. ה' הבטיח לאברהם את הארץ לכן היא שלנו.
3. הערבים/הגויים שקרנים. (יש פה הרבה ציטוטים מחזל וכאלה). ולכן לא צריך לסמוך עליהם
4. כמו יהושוע בן נון בכיבוש הארץ. הוא היה מציב לערבים את האופציות הבאות או שיברחו או שילחמו או שיהיו גר תושב.
5. תלות בעולם. הוא שאף שישראל תהיה כמה שפחות תלויה בגורמי חוץ.

את העמדות האלה הוא הסיק מהתורה. אך נתן להם גם נימוק רציונלי/חילוני של ביטחון וכו

לעומת עמדתו של כהנא, הרב עובדיה תמך בשטחים תמורת שלום.
ובכלל היהדות החרדית מדינית היתה יותר נוטה לפרגמטיות ורציונליות. מאשר לסמוך על התורה ככתבה וכלשונה.

כנראה בגלל הטראומה של תוצאות מרד בר כוכבא ברומאים והגלות שבאה בעיקבותיה.

ברור שכל קבוצה רוצה שיהיה כמה שיותר טוב לעמישראל. וגם מי שהולך לפי הדת רוצה שבסוף יהיה פה יותר טוב לכולם. אם כי הוא סומך על ה' שידאג לנו.

השאלה היא אם בכלל אפשר להכריע בסוגיה כזו בצורה פילוספית רעיונית. בלי להיגרר לאמוציות חזקות

כי המחלוקת הרעיונית אצל היהודים היא:

1. מה הדת קובעת לגבי ארץ ישראל. ועד כמה אנחנו כעם צריכים בכלל ללכת בדרך הזו שההלכה קובעת.

2. מהו המעשה הרציונלי שישמור הכי הרבה על עם ישראל. וזה בעיינים חילוניות/רציונליות בלי תלות במה שכתוב בתורה.

ועוד סרטון מעניין: