לפני שנתיים. 3 בספטמבר 2021 בשעה 11:33
מנת החומוס לא אכזבה והפילה אותי... פעם כשהיינו צעירים ונטולי ילדים, היינו אוכלים חומוס כמעט כל שישי ודופקים אחלה שנצ, אחרי ו/או לפני זימה.
היום זה כבר בלתי אפשרי... אבל אולי בערב, נתמזמז קצת ומשם הדרך לזימה מובטחת. אני שוכב לי נותן למזגן להקפיא את החדר ורצות מלא מחשבות, על האריחים שראינו היום, על שנת הלימודים שנפתחה, על חג הקרב ובא, על חשק אדיר לרדת על הברכיים, לטעום אותה, לשרת אותה. יש לי חשק להרגיש אותה נוזלת עליי וגומרת כלכך חזק שכל השכונה תדע. מתחשק לי לגמור עליה ולטעום אותי ממני
לבינתיים, אסתפק בלאחל לכל אחד ואחת מכם/ן, שבת שלום. שבת נעימה, רגועה, שבת של מנוחה. שבת של קוסקוס, חריימה, עוף, בקר, צמחוני, טבעוני, עם פחמימות, בלי פחמימות. שבת של בית, של מחשבה, שבת של אהבה, תשוקה, זימה... תעשו מלא זימה
