כנראה משהו בי דפוק, זה לא הבידוד ולא קורונה ולא שום דבר אחר, אני דפוק !! הכל היה מוכן לערב של זימה. במקום להזכיר לה את מה שקבענו, הוכחתי לה שאני לא עומד בהבטחות שלי והכל מילים מנותקות מציאות. אז היא זאת שיזמה והכל התחיל נפלא... גמירה ראשונה על האצבעות שלי ואפילו זכיתי לשתות הכל ואפילו רימינג והיא קיבלה בכזאת קלות את הפלאג וזה המשיך נפלא והיא היתה כלכך קרובה לגמירה שנייה ואז הכל התחרבש. ההתרכזות בה תמיד מנטרלת את הזקפה שלי ואני אף פעם לא מצליח להסביר לה שזה לא חשוב וכל העונג שיש בעולם נמצא באצבעות שלי שחופרות לה עמוק בכוס ובמקום זה אני לוקח אותה, במו ידיי לנקודה הכי גרועה, שאפשר... היא מרגישה מגעילה, מכוערת, שמנה ואני מרגיש הכי עלוב ופתטי בעולם, הרי כל גבר שפוי, היה רוצה להיות במקומי ולזיין אותה עכשיו ואני עסוק בשטויות שהיו צריכות להיעלם לפני כלכך הרבה שנים. אני שונא את ההרגשה הזאת שבמקום לגרום לה להרגיש הכי סקסית בעולם, הכי מחוזרת, הכי מפונקת, אני גורם לכל החולשות שלה לצאת החוצה ולהשתלט עליה ומה זה חשוב שכל הפנים שלי מרוחות במיצים שלה והטעם שלה בפה שלי כשאני מפשל ככה, פעם אחר פעם?! מה שוות כל התשוקות אם במציאות הן הולכות לאיבוד?! מה שוות כל ההבטחות והדיבורים כשאני מאכזב אותה פעם אחר פעם?! מה שווה כל האהבה הזאת אם אני מרסק לה את הנשמה כל פעם מחדש?! מה שווה האהבה הזאת אם אני לא יודע איך אצליח להסתכל, מחר בבוקר, להסתכל לה בעיניים?!
לפני 5 שנים. 29 במרץ 2020 בשעה 0:35
