כשהיא הכריזה "שנתחיל?" כוס הקפה שלה עוד הייתה חצי מלאה, דבר שתפס את תשומת ליבי.
היא הניחה אותה בצד וצעדה אל הקופסא המלבנית, מוציאה אזיקים אדומים-שחורים מרופדים.
הוא עומד לימיני, היא לשמאלי, עונדים ומהדקים לשורשיי כפות ידיי את התכשיט הפונקציונלי,
מוודאים שאף אחד לא הקל או הקשה עלי יותר מדי ומסבירים שהרגע הטקסי הזה מסמן את תחילתו הרשמית של הסשן.
אני מודה שבאותה שניה משהו באוויר השתנה.
-
הרגע בו הבנתי לראשונה שאני לא יכולה לברוח, גם לו רציתי, היה כשהוא דחף אותי אחורה ולא היה לי איך לבלום את הנפילה.
רק לפני מספר שניות קיבלתי את ההוראות "ברכיים" ו"תמקמי את הידיים מאחורי הגב".
עיני ממוקדות עליו, היא מחוץ לטווח הראייה מתעסקת באזיקים ולפתע קליקים - יד אל יד, רגל אל רגל.
חזרה למציאות.
הגב שלי התעגל והראש פגע במזרן ואני שומעת אותו שואל משהו בסגנון של "את מבינה? זו המשמעות של חוסר אונים".
לא התאפקתי ועניתי בטון חצי מתמסכן - חצי מתגרה "אוי לא"
למזלי הם התחילו לצחוק והודו שההתחצפות משעשעת ותעבור ללא השלכות.
חייכתי. אני סוף סוף כאן, לרשותכם, תחת מרותכם.
אותו חיוך ילווה אותי לאורך כל הסשן, שעכשיו, לאחר מחשבה, אני מבינה - הסשן הראשון שלי.
-
"תורידי עבורנו את החולצה", ישובים על הספה, במרחק שמאפשר לסרוק כל פינה, הם מתבוננים.
"לאט בבקשה" מוסיפים.
כל כך חיכיתי לרגע הזה מולכם, אבצע מופע לכבודכם.
אני מתחילה להרים את החולצה, עוצרת ללטף את הבטן הלבנה.
כשאני מגיעה לחזה לא מאחרות להגיע קריאות התרשמות והערת צד שלה שזיהתה את מותג החזיה.
למשמע דבריה חייכתי בהסכמה, יודעת שמתחת למכנס מסתתר תחתון פרחוני שמשלים את הסט ובוחרת שלא לשתף במילים, הרי לא יפה לספיילר.
אני מקבלת הוראה זהה עבור המכנסיים, לא ממהרת, מתירה את הכפתור והרוכסן, משחררת לחופשי את שאר הבטן.
מתחילה להפשיל את המכנס וחושפת את התפנית בעלילה.
עומדת במקום, גב זקוף. אינני קפואה, אלא מתנועעת לצדדים בגלים עדינים, שומרת על קשר עין ומחייכת. שילוב לא רגיל של ביטחון ומבוכה קלה.
"תסתובבי ותשעני עם הידיים על הקיר" הם מתקרבים ולאחר שמתקבל OK ממני מתחילים לגעת במקביל בבטן ובגב, מגע מלטף.
"איך זה מרגיש? לדעת ששני זוגות ידיים נוגעים בך?"
זה המגע הראשון שלהם בעור החשוף שלי וזה מרגיש חדש ואני מתנשפת וזה מרגיש כאילו הם מתגרים בי.
-
שכובה על הגב, הוא יושב לידי ותוך כדי שמחטא אותו שואל "את יודעת מה זה?"
יש לי מושג קלוש אך השם ברח ולכן אני מנידה לשלילה. "גלגל כאב" הוא משלים ומספר כמה קל ונוח הוא בידיי השולט
וכמה יפה שאפשר להשתמש בו בכל מקום ואיך שבקושי נשארים ממנו סימנים.
הוא מתחיל להדגים עוצמות שונות באזורים שונים בגוף, ואני מתחילה להבין איפה אני רגישה יותר ואיפה פחות אבל יש לי תחושה שהוא ידע לפני.
"ברכיים", ישובה כשהמשקל נשען על הרגליים בצורה שלא נוחה לי וכפות הידיים פתוחות כלפי מעלה.
"תוציאי את הלשון" מותחת אותה החוצה והוא מפעיל עליה לחץ עם מכשיר הפלא ומגלגל.
זה גם אזור הזמן בו למדתי לענות לשאלה "כמה?" במספר הראשון שעולה לי לראש. מציין את רמת הכאב ועוזר להם ללמוד אותי.
שוב על הגב, כיסוי עיניים מונע ממני לראותם. כללי המשחק פשוטים - אם אני מנחשת נכון בידיי מי גלגל הכאב אין השלכות נוספות.
כשהיא מעבירה אותו על המפשעה שלי נפלט ממני קול שלא צפיתי מראש.
-
תודה על ההקשבה וליל מנוחה,
ניינור
המשך יבוא
