סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Dogs of Lust

לפני 4 שנים. 7 ביולי 2020 בשעה 8:47

אני אוהבת לרוץ ואוהבת לסבול בריצה, שונאת לרוץ ואוהבת לסבול בריצה.

לא רצתי המון זמן, כמעט שנה וחצי. לפני כמה ימים חזרתי לזה והביצועים שלי מבישים. 'רצה כמו צב זקן' אמר לי מישהו איתו חלקתי את המדדים של הריצה הראשונה.
גם המדדים של היום גרועים ממש, אבל לא מסבים לי מבוכה בכלל, אלא יותר שעשוע והרבה יותר גאווה.

אני סובלת בריצה ואני לא רצה 'יפה'. הפיזיולוגיה של פחזנית אשכנזיה כמוני תמיד תכתיב נראות חסרת כבוד - העור המאדים, הזיעה הניגרת, השיער שתוך שניה נפרע לאניצים לחים ודביקים. אני רצה ומסתכלת על שרירי הירכיים שלי, רוטטים עם כל נחיתה של כף הרגל על האדמה. אני אוהבת את המראה הזה ועוד יותר אוהבת את התחושה הזאת של זעזוע שמתחיל בשורש כף הרגל ועולה למעלה בשקשוק ירך בשרנית. גומות הצלוליטיס החייכניות שלי בוכות זיעה.
לו רק הייתי מהרצות השלוחות כאיילות.

אני רצה לאט. מאד לאט. הדודות של רמת אביב שמכלות את זמנן בפארק עוקפות אותי בריצה-הליכה גמלונית. הן תמיד רזות ותמיד מריחות טוב ותמיד העור שלהן מהוה מרוב שמש ומאמצים. לא הייתי רוצה להיראות כמוהן, אבל יש להן סיבולת גבוהה ואני מעריצה סיבולת גבוהה.

אני לא רצה בשקט. אני רצה ברעש גדול, גונחת עם כל נשיפה של אוויר והאירוטיקה של הריצה מתערבבת אצלי עם האירוטיקה של סקס. זה נורא מובן מאליו.
אני מזיעה מכל נקבובית ומכל חור והמפשעה שלי הופכת לאגם ענקית. אני אוהבת זיעה. אני מקווה שהרצים האחרים שחולפים על פני מריחים אותי כמו שאני מריחה אותם.
הרצים האחרים..הו, הרצים האחרים. רצים ביחידים או בזוגות, בנונשלאנט או בהסתערות קדימה. חותרים ומפלסים וכובשים מסלול באוויר הדביק והלוהט.

זה לוהט כל זה והמחשבות שלי מתחילות לרוץ בקצב הצעדים והגניחות. המוח שלי נהיה בליל של גופות מיוזעים, עירומים יותר או פחות, מסריחים יותר או פחות, תמיד חמים. 
אני גומרת ריצה בדרגת חרמנות לא סבירה ולא הגיונית, כי גם אם היתה האפשרות הנסיבתית, הרי שלא הייתי מסוגלת לשמש אף אחד.

אני רצה מתוך מאבק. האפליקצייה נותנת לי הוראות ואני חורקת שיניים ומקללת ולפעמים מייללת. קשה לי למלא אחר ההוראות כי זה אני נגד עצמי, או אני בשביל עצמי.
כשרצתי היום עברה לי בראש מחשבה שבסשנים כמעט אין לי גבולות להכיל את הכאב כי אהבת הכאב מועצמת על ידי הרצון והצורך לרצות את הפרטנר, להיות טובה, 'להרוויח' אותו. כל עוד הפרטנר יכאיב, אני אשא את הכאב כמעט בכל מחיר, למענו, למען העמדה שלי מולו. 

אבל כשזה אני מולי, אני גם השולטת וגם הנשלטת ואני נשלטת ממש גרועה. 
אני לא באמת יודעת לתת בעצמי אמון, לסמוך על עצמי ועל הגוף שלי, אני לא באמת מתמסרת לעצמי, או קשובה לליווי המנטלי שלי את עצמי.
'את לא תמותי, למרות שאת מרגישה שהריאות שלך נקרעות מבית החזה'. 
'את טובה, את עומדת בזה, את גומרת את הריצה הזאת כמו מלכה'.

אז אני קצת מזייפת ומעגלת פינות. יש לי עוד 30 שניות ריצה אבל עברתי להליכה, כי אני כן עומדת למות ואני לא טובה ואני לא גומרת את הריצה כמו מלכה. 
מי יעניש אותי? בטח שלא אני.

והשיר? מתעלם מהקוצים ומתייחס לאליות.

 

 

MagisterDolor​(שולט) - התמונה ⁦👍🏻⁩
השיר ⁦🤘🏻⁩
לפני 4 שנים
ההנהלה - יו באלוהים שחשבתי עליך כשהעליתי אותו וידעתי שתעריך!
לפני 4 שנים
MagisterDolor​(שולט) - שיר הסקס מספר 1 של כל הזמנים.
לפני 4 שנים
ההנהלה - לגמרי
לפני 4 שנים
שולץ s - יפה כתבת ואפילו שפחות יפה רצת לטעמך, את רצת, שזה חשוב לעצם קיומה של הריצה. ואף על פי כן ההנהלה רוץ תרוצה.
ריצה היא הסבל הכי מהנה שלי.
לפני 4 שנים
ההנהלה - אני לא יודעת מאיזה סבל אני הכי נהנית, הפיזי או המנטלי..
לפני 4 שנים
שולט ומפנק​(שולט) - חזרתי לרוץ על הירקון אחרי עשר שנים ואני מבין אותך. ריצה והליכה וחום מוציא את הנשמה פרוסה פרוסה.
אבל המים והמנוחה אחרי הריצה מזכירים לך את הפינוק שמגיע אחרי הסשן ושם נמצא ה קסם
לפני 4 שנים
ההנהלה - לא יודעת לגבי זה. מבחינתי גם כל מה שקורה במהלך הדבר (הסשן, הריצה) זה קסם. אני לא מבחינה בין הלפני, הבמהלך ואחרי.
לפני 4 שנים
שולט ומפנק​(שולט) - אקבל את הדיוק שלך לגבי סשן והוא מתחיל
הרבה לפני שנפגשים. הוא מתחיל כשיש דיוק ועומק של חיבור שגורם לנו להרגיש גוף אחד ונפש אחת
לפני 4 שנים
שולט ומפנק​(שולט) - למה את רצה כשיש שמש
תרוצי כשיש ירח ו רוח
לפני 4 שנים
ההנהלה - רצה כשמתחשק לי. מודעת להשפעה שיש למזג האוויר ולשעת הריצה ועדיין...
לפני 4 שנים
lori{ע_מ} -
1. החלק הכי כיפי בריצה זה הסיום שלה.
2. יש הרבה נקודות השקה בין סשנים לריצות: משמעת, חוסן נפשי, סבל בזמן האקט והנאה בדיעבד וכו'. אני מכורה לתשישות שאחרי, בשניהם.
3. מכירה את הפרק ב'חברים' שפיבי רצה כמו קלמזי? :)
לפני 4 שנים
ההנהלה - עבורי החלק הכי משמעותי זה הרגע שבו אני מחליטה לצאת לרוץ. זה רגע מכונן מבחינתי. וברור שמכירה את הפרק הזה של חברים!!!! אז אני עוד לא שם, לא. אבל אני גם לא רייצ'ל...
לפני 4 שנים
קנטור​(שולט){חתולהלה} - בתור אחד שבדיוק חזר לרוץ מאד מזדהה עם רוב מה שכתבת.
לפני 4 שנים
ההנהלה - עכשיו מעניין אותי לדעת עם מה אתה *לא* מזדהה
לפני 4 שנים
קנטור​(שולט){חתולהלה} - אני לא אוהב ליסבול. אני מאד נהנה מהריצה. הלהתניע לפעמים קשה. ואפילו שאני מאד איטי ומסריח ומגעיל. אני מאד נהנה לרוץ.
לפני 4 שנים
עשהאל​(נשלט) - אני רץ רק בלילות. בלי ירוק של פארקים. וגם, בחושך הזיעה נוצצת הרבה פחות.
אגב, אני מזיע הרבה יותר לאחר סיום הריצה מאשר במהלכה.
לפני 4 שנים
ההנהלה - יו בדיוק גם אני שמתי לב לזה אתמול ששעות אחרי הריצה אני עוד מהבילה. ובלילות בעיה לי לרוץ כי אני נהיית עייפה ברגע שהשמש שוקעת. וגם, אני ממש אוהבת זיעה, עלי ועל אחרים....
לפני 4 שנים
עשהאל​(נשלט) - גם אני. סאקר ידוע של זיעה.
לפני 4 שנים
davy jones​(אחר){אהבת חינם} - פוסט סקסי להחריד!
והזיעה 🤩.
עם איזה שחי נוזל 😍 ומריח
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י