לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מתוקים הם סוג של נחמה

הגעתי הביתה ואני כאן כדי לספר לעצמי על הדרך.
לפני 4 שנים. 21 בינואר 2020 בשעה 20:52

אני עוד הולכת בין הטיפות של מה שצרכתי ואני מכורה אליו והוא לא מרשה לי, בדמות סשן מנוכר, אלים ולא מתחשב, לבין מערכת יחסים מלאת התחשבות, הבנה עמוקה של הצרכים, מתן מענה עליהם גם כשזה אומר אלים, קשה ומפחיד אבל זה חייב להגיע עם תקשורת. 

ואני, אני שונאת תקשורת! 

הייתי צריכה להרגיש קרובה אליו. הוא כבר יודע שאני מתכוונת לסקס טהור ותחושה שאני מרכז העולם שלו והוא שלי

אבל זה לא היה אפשרי, לכן ביקשתי שילחש לי מילים מטונפות ואני אדמיין אותנו. 

ואני אוהבת שהוא לוחש לי רך ואלים, אני אוהבת שהוא גורם לי לפנטז אותי מולו עדינה, רכה, ילדותית, זונה, כלבה ושפחה.

וכשסיימנו את השיחה, אחרי שהשמעתי לו כמה אני צריכה אותו קרוב אלי שגמרתי, חשבתי שאולי בכל זאת אני אוהבת תקשורת 👻


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י